מטמיזול היא קדם-תרופה (prodrug) הניתנת תוך ורידית ונמצאת בשימוש לטיפול בכאב בתר-ניתוחי בילדים, כולל שימוש חוץ התוויתי בתינוקות מתחת לגיל שנה. מטרת החוקרים הייתה להעריך את הפרמקוקינטיקה של המטבוליטים העיקריים של מטמיזול בילדים בגילאים 3–72 חודשים.

במחקר זה מנה בודדת של מטמיזול 10 מ”ג/ק”ג ניתנה תוך ורידית למניעת כאב בתר-ניתוחית. דגימות פרמקוקינטיות נלקחו בנקודות זמן שהוגדרו מראש. הפרמקוקינטיקה של המטבוליט הפעיל העיקרי 4-מתיל-אמינואנטיפירין ושלושה מטבוליטים אחרים אופיינה הן בניתוח נתונים פרמקוקינטי בלתי-מדורי והן בניתוח נתונים מבוסס אוכלוסייה.

החוקרים חישבו את ה- AUC0-inf של 4-מתיל-אמינואנטיפירין על ידי ניתוח בלתי-מדורי לשתי קבוצות גיל (3-23 חודשים, ו- 2-6 שנים). הם השוו את ה- AUC0-inf לטווח 80-125% של חשיפת הייחוס המותאמת מנה של מבוגרים (AUCref). לאחר מכן החוקרים ערכו ניתוח נתונים פרמקוקינטי אשר בדק כיצד הגיל והמשקל משפיעים על הפרמקוקינטיקה ואסטרטגיות המינון המיטביות להשגת חשיפה שווה לתרופה לזו של המבוגרים.

במחקר נכללו 25 ילדים בני 5 חודשים עד 5.8 שנים (7.8–24.8 ק”ג) עם לפחות דגימה אחת של ריכוז התרופה; ל- 19 ילדים היו 5 דגימות מוגדרות מראש עד 10 שעות לאחר קבלת מנה של התרופה. רמת החשיפה ל- 4-מתיל-אמינואנטיפירין בילדים בגילאי 2-6 הייתה 29.9 מ”ג/ליטר/שעה (רווח בר סמך 95% (23.4–38.2 נמוך משמעותית לעומת AUCref טווח 80–125%)  39.2–61.2 מ”ג/ליטר/שעה. בזמן שחשיפה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנתיים ל 4-מתיל-אמינואנטיפירין הייתה 43.6 מ”ג /ליטר/שעה (רווח בר סמך 95% (15.8–119 כלומר הייתה דומה ל-AUCref. תינוקות מתחת לגיל 12 חודשים לעומת זאת, הראו חשיפה מוגברת לעומת AUCref. החוקרים יכלו להסביר את השונות שנצפתה במחקר על ידי משתני המשקל והגיל רק באופן חלקי.

לסיכום, הבדלים תלויי גיל בפרמקוקינטיקה של 4-מתיל-אמינואנטיפירין מחייבים מינון תוך ורידי מבוסס משקל נמוך יותר בתינוקות מתחת לגיל שנה לעומת המינון בתינוקות וילדים עד 6 שנים (5 לעומת 10-20 מ”ג/ק”ג) על מנת להשיג חשיפה שווה לזו של המבוגרים.

מקור:

Ziesenitz, V.C. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(11): 1491–1502
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02720-2