לאחרונה מחקרים דנו בקשר בין שימוש בתרופות נגד יתר לחץ דם לבין סיכון לסרטן השד. עבור ספירונולקטון, הנתונים מנוגדים. במחקר זה החוקרים בדקו את הקשר פוטנציאלי זה על בסיס מאגר הנתונים הבינלאומי VigiBase של ארגון הבריאות העולמי בנושא בטיחות מקרה פרטני (ICSR).

החוקרים ערכו מחקר מקרה בקרה באמצעות נתונים שנרשמו משנת 1981 עד 31 בדצמבר 2017. הם מדדו את הסיכון לדיווח על גידולים ממאירים בשד בקרב נשים בגיל 50 ומעלה בהשוואה לשאר תופעות הלוואי מספירונולקטון (כיחס סיכויים מדווח (ROR) גולמי ומתוקנן ברווח בר סמך של 95%). החוקרים השוו מדדים אלה ראשית לכל שאר התרופות ושנית לתרופות אנטגוניסטיות דמויות אלדוסטרון כגון אמילוריד וטריאמטרן.

יחס הסיכויים המדווח עבור ספירונולקטון תוקנן לגיל, לשנת הדיווח, ליבשת מקור הדיווח, למספר התרופות שנרשמו ול – completeness score. ניתוחי הנתונים עבור הרגישות בוצעו לאחר החרגת התרופות המתחרות (כמו טיפול אסטרו-פרוגסטטיבי וטיפול פרוגסטוגני שיכולים להסוות קשר פוטנציאלי) ודוחות של אנשי מקצוע בתחום הבריאות.

במהלך תקופת המחקר, 125 דוחות ICSR דיווחו על חשיפה לספירונולקטון וסרטן שד ממאיר בקרב נשים בגיל 50 ומעלה. החוקרים לא הצליחו להוכיח קשר חיובי בין חשיפה לספירונולקטון לבין סרטן שד בהשוואה לחשיפה לתרופות אחרות (aROR = 0.63, רווח בר סמך של 95%  [0.52– 0.75]).

בדומה לכך, לא נמצא קשר בין אנטגוניסטים דמויי אלדוסטרון (אמילוריד וטריאמטרן) לבין סרטן השד בהשוואה לתרופות אחרות (0.56 [0.44-0.72]). מגמות דומות נמצאו לאחר החרגת התרופות המתחרות ו/או דיווחים מאנשי מקצוע בתחום הבריאות.

לסיכום, במחקר זה לא נמצא קשר בין טיפול בספירונולקטון לבין סרטן השד.

מקור:

Sabatier, P. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(11): 1593–1598
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02740-y