בעוד שבעידן הרפואה המבוססת מחקרית, התרופה המתאימה לכל חולה נבחרת על סמך מאפייני הגידול המולקולרי, מרבית התרופות הממוקדות לסרטן הנלקחות דרך הפה עדיין מנוהלות בגישה אחידה של מינון קבוע. בסקירה זו החוקרים דנו בראיות המדעיות לאינדיבידואציה במינון של הטיפולים הממוקדים הנלקחים דרך הפה באונקולוגיה, על בסיס ניטור תרופתי טיפולי (TDM).

בהתבסס על חיפוש ספרות וניסיון החוקרים, ישנם שבעה קריטריונים לתרופות להיות מועמדים מתאימים לניטור תרופתי טיפולי: (1) היעדר סממן ביולוגי פשוט למדידה כמדד להשפעת התרופה; (2) טיפול ארוך טווח; (3) זמינות של שיטה ביו-אנליטית רגישה ובדוקה; (4) שונות משמעותית בחשיפה פרמקוקינטית; (5) טווח טיפולי צר; (6) קשרי חשיפה-תגובה מוגדרים ועקביים; (7) אסטרטגיות ברות ביצוע להתאמת מינון.

כל הדרישות הללו מתקיימות במרבית הטיפולים הממוקדים הנלקחים דרך הפה באונקולוגיה. כמו כן, מחקרים פרוספקטיביים כבר הראו כי ניטור תרופתי טיפולי בר ביצוע עבור imatinib pazopanib, sunitinib, everolimus ו- endoxifen.

על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל של הרפואה המותאמת אישית באונקולוגיה, יש לטפל בחולים לא רק בתרופה הנכונה, אלא גם במינון הנכון. ניטור תרופתי טיפולי יכול להיות כלי מתאים להשיג זאת.

מקור:

Groenland, S.L. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(9):1309
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02704-2