המטרה הייתה להעריך באופן ביקורתי ולהציג את העדויות לשגיאות במתן תרופות בקרב חולים המאושפזים במדינות המזרח התיכון, בפרט להעריך את השכיחות, האופי, החומרה וגורמים תורמים לשגיאות אלה.

החוקרים חיפשו מחקרים שפורסמו באנגלית ב -Pubmed, CINAHL, Embase, Medline ו- Science Direct בין השנים 2000 עד מרץ 2018, ללא כל החרגה. בחירת המחקר, הערכת האיכות שלו (באמצעות קריטריונים של STROBE) וחילוץ נתונים נערכו באופן עצמאי על ידי שני בודקים. ננקטה גישה עלילתית לשילוב הנתונים; נתונים הקשורים לסיבת השגיאות סונתזו על פי מודל Reason’s Accident Causation.

החיפוש שבוצע על ידי החוקרים הניב 452 מאמרים, שהופחתו ל -50 לאחר הסרת כפילויות וסקירת כותרות, תקצירים ומאמרים מלאים. המחקרים הגיעו ברובם מאירן, סעודיה, מצרים וירדן, מתוכם 32 מחקרים כימתו את השגיאות במתן תרופות. ההגדרות של ‘שגיאת תרופות’ לא היו עקביות כמו גם הגישות לאיסוף נתונים, הערכת החומרה, מדדי התוצאות וניתוח הנתונים.

מבין 13 מחקרים שדיווחו על שגיאות תרופתיות לפי ‘המספר הכולל של הוראות טיפול’ / ‘מספר מרשמים’, החציון בכל המחקרים היה 10% (IQR 2–35)י. 24 מחקרים דיווחו על גורמים תורמים שהובילו לטעויות. שילוב נתונים על פי המודל של Reason זיהתה את הגורם הנפוץ ביותר לשגיאות במתן תרופות ככשלים פעילים, בעיקר מעידות (10 מחקרים); כשלים (9) וטעויות (12). התנאים שנמצאו כמעוררי שגיאות כללו בעיקר חוסר ידע (13) מספר נמוך של אנשי סגל (13) ותנאים נסתרים, בדרך כלל עומס עבודה כבד (9).

לסיכום, יש צורך לשפר את האיכות והדיווח של מחקרים ממדינות המזרח התיכון. בנוסף לכך דרושה גישה אחידה לכימות השכיחות, החומרה, התוצאות והגורמים התורמים לשגיאות במתן התרופות.

מקור:

Thomas, B. et al. (2019) European Journal of Clinical Pharmacology 75(9):1269
https://link.springer.com/article/10.1007/s00228-019-02689-y