מספר מחקרים הראו את הקשר בין ריכוזי Voriconazole לבין הסיכון לכישלון טיפולי ולתופעות לוואי. עם זאת, קיים מעט מאוד מידע בנוגע לריכוזי Voriconazole בקרב מטופלים במצב קשה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ריכוזי Voriconazole בדם ואת ההתנהגות הפרמקוקינטית של התרופה אצל מטופלים במצב קשה ולבדוק את הקשר שלהם לתגובה לטיפול ולהתפתחות של רעילות.

המחקר הוא מחקר תצפיתי פרוספקטיבי. במחקר נכללו מטופלים שהגיעו ליחידה לטיפול נמרץ וקיבלו טיפול תוך וורידי עם Voriconazole. החוקרים מדדו את רמות ה- Voriconazole בדם בין יום 4 ליום 7 מתחילת הטיפול. הניתוחים הפרמקוקינטיים בוצעו באמצעות התוכנה ®NONMEM. על מנת להעריך את המשתנים הקשורים להופעת ערכים מחוץ לטווח הטיפול ואת הקשר בין הריכוז בדם לבין התגובה הטיפולית וההתפתחות של רעילות כבדית, החוקרים השתמשו במודל של רגרסיה.

במחקר נכללו 33 מטופלים. אצל 15 מטופלים נצפו ריכוזים בדם שהיו מחוץ לטווח הטיפולי (1.5-5 מ”ג/ליטר), כאשר 9 מתוכם (27.3%)  היו מעל טווח הטיפול ו-6 (18.2%) מתחתיו. בנוסף, נמצא כי נוכחות של בילירובין בערכים מעל 1.5 מ”ג/דציליטר וערכי CRPי(C-reactive protein) מעל 100 מ”ג/דציליטר, קשורים לריכוזים מעל הטווח הטיפולי. נמצא גם כי ריכוז Voriconazole מעל 5.5 מ”ג/דציליטר קשור להתפתחות של רעילות כבדית.

החוקרים הסיקו כי קיים טווח רחב של ריכוזי Voriconazole בדם אצל מטופלים המאושפזים במצב קשה, עובדה הקשורה לתדירות הגבוהה של הופעת תופעות הלוואי. החוקרים סברו כי צריך לנטר את הערכים הללו באופן הדוק על מנת להפחית את הסיכון לכישלון טיפול ולרעילות.

מקור:

Ruiz, J. et al. (2019) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics 44,4
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.12817