לופרמיד היא תרופה ללא מרשם הנמצאת בשימוש הולך וגובר לשליטה בגמילה מאופיואידים או התמכרות לאופיואידים. נטילת מינון הגבוה בהרבה מהמינון המומלץ עשויה להביא לתופעות לוואי קרדיווסקולריות, נשימתיות ונוירולוגיות.

מעכבי ציטוכרום CYP3A, (CYP) 2C8 P-450, וגליקופרוטאין P יכולים להעלות את ריכוז התרופה בפלזמה ואת ריכוזה במערכת העצבים המרכזית. הדבר יכול לשנות באופן קיצוני את פרופיל הבטיחות של לופרמיד. פורומים מקוונים ברשת מציעים להשתמש בתרופות ללא מרשם החוסמות אנזימים מטבוליים בכדי לשפר את השפעות התרופה לופרמיד.

האפשרויות העומדות בפני בריאות הציבור הן מעבר לאריזות בליסטר (blister packs) של לופרמיד ללא מרשם ​​(השיטה המועדפת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי), הפיכת לופרמיד לתרופת מרשם, או שינוי מיקומו של לופרמיד בבית המרקחת למעבר לדלפק.

אף על פי שנלוקסון עשוי להקל על תופעות הלוואי הנוירולוגיות והנשימתיות של לופרמיד, הוא אינו יעיל בהיפוך הפרעות הקצב הנגרמות כתוצאה מלופרמיד. אחת מהפרעות הקצב שעשויה לקרות עם שימוש בלופרמיד היא טורסד דה פואנט. מעבר לחוסר היעילות של נלוקסון בהיפוך תופעת לוואי זו, גם היעילות של מגנזיום כנגד הפרעת קצב זו עשויה להיפגע, דבר המחייב שימוש בקוצב לב ובהיפוך חשמלי.

מקור:

White CM. et al. (2019) The Journal of Clinical Pharmacology ;59(9): 1165-1169
https://accp1.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jcph.1449