מחקרים קליניים תצפיתיים שבדקו את ההשפעה של Metformin כמניעה וטיפול בסוגי סרטן שונים הניבו תוצאות מעורבות. למרות שמחקרים פרה-קליניים הראו כי Metformin עשויה להפחית התרבות של תאי סרטן בראש והצוואר (HNC- Head and neck cancer), אין מספיק עדויות קליניות.

החוקרים ביצעו מחקר מבוסס אוכלוסייה גדול שמטרתו הייתה להעריך את הקשר בין חשיפה ל- Metformin לאחר אבחון של HNC לבין תמותה מכל סיבה.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי בו החוקרים השתמשו במאגר מידע בשם ה- Italian Emilia‐Romagna Regional, שכלל מידע דמוגרפי ומידע הנוגע למרשמי תרופות באשפוז ומחוץ לאשפוז לגבי כ-4.5 מיליון תושבים. החוקרים עקבו אחר מטופלים עם אבחנה של HNC שנכללו במחקר מהשחרור הראשון מבית החולים (אינדקס) במשך תקופת המחקר (01/2003-12/2012).

החוקרים בדקו חשיפה ל- Metformin ומשתנים נוספים שנבחרו באופן תלוי זמן במהלך תקופת המעקב. כמו כן, הם השתמשו במודלים של Cox proportional hazards על מנת להעריך את הקשר תלוי הזמן המותאם למשתנים בין חשיפה ל-Metformin לבין תמותה מכל סיבה.

מתוך 7,872 מטופלים שאובחנו ב-HNC,י708 (9.0%) נחשפו ל-Metformin לאחר אבחון ה-HNC ו-3,636 (46.1%) נפטרו במהלך תקופת המעקב (חציון של משך תקופת המעקב: 35.2 חודשים). במודל המותאם למשתנים, נראה כי שיעור התמותה מכל סיבה היה נמוך יותר (יחס הסיכונים: 0.81, רווח בר סמך 95%: 0.61-1.09) בקרב מטופלים שנחשפו ל-Metformin במהלך השנתיים שלאחר האבחנה, בזמן ששיעור התמותה מכל סיבה היה גבוה יותר (יחס הסיכונים: 1.20, רווח בר סמך 95%: 0.94-1.53) בקרב מטופלים שנחשפו ל-Metformin מאוחר יותר.

החוקרים מצאו גם אפקט מגן של Metformin בקרב מטופלים בגילאי 60 שנים ומעלה (יחס הסיכונים לתקופה מהאבחון עד שנתיים לאחר מכן: 0.22, רווח בר סמך 95%: 0.09-0.56 ; יחס הסיכונים לתקופה משנתיים לאחר האבחון והלאה: 0.56, רווח בר סמך 95%: 0.26-1.22), אך לא נצפה אפקט דומה בקרב מטופלים צעירים מגיל 60 שנים.

החוקרים הסיקו כי קיים קשר מגן בין חשיפה ל-Metformin לבין תמותה מכל סיבה בתקופה של השנתיים הראשונות מאבחון ה-HNC. כמו כן, נראה כי גיל המטופלים משפיע על הקשר בין חשיפה ל-Metformin לבין הישרדות בקרב מטופלים עם HNC.

מקור:

Alcusky ,M. et al. (2019) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics 44,4
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.12820