ההחלטה לתת טיפול מניעתי כנגד פנאומוציסטוזיס למטופלים אשר מקבלים טיפול מדכא-חיסון נותרת דילמה. במחקר חדש שנערך ב-School of Medicine at Hofstra/Northwell בניו יורק ואשר התפרסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, ביקשו החוקרים לקבוע את ההיארעות הכללית והתואמת-גיל החמש-שנתית של פנאומוציסטוזיס בקרב אוכלוסייה שנחשפה לתרופות מדכאות-חיסון.

החוקרים ביצעו אנליזת קוהורט רטרוספקטיבית לזיהוי היארעות של פנאומוציסטוזיס בקרב  מבוגרים ללא HIV, AIDS  או סרטן אשר נחשפו לטיפול מדכא-חיסון, סטרואידים, או שניהם.

החוקרים זיהו 406 מקרים חדשים בקרב מטופלים שקיבלו טיפול בתרופה מדכאת חיסון, קורטיקוסטרואידים, או שניהם. השכיחות הכוללת של פנאומוציסטוזיס היה 0.012% (406 מתוך 3,366,086). היארעות המחלה הייתה הגבוהה ביותר בקרב אלו שנחשפו לתרופות נוגדות דיכוי וסטרואידים (0.199%), ואחריהן מטופלים שנחשפו לתרופות מדכאות חיסון בלבד (0.012%), סטרואידים בלבד (0.008%), ואף אחת מתרופות אלו (0.001% ; P<0.001). ההבדלים הגדולים ביותר בסיכון נצפו בין קבוצות שנחשפו לתרופות מדכאות חיסון וגם לקורטיקוסטרואידים בהשוואה לאלו שלא נחשפו לאף אחת מתרופות אלו (0.198%, רווח סמך 95% של 0.166% -0.230%) או תרופה מדכאת חיסון בלבד (0.188%, רווח סמך 95% של 0.155% -0.221%). הסיכונים היחסיים הגבוהים ביותר (RR) נצפו בקרב אלו שקיבלו תרופות מדכאות חיסון וגם קורטיקוסטרואידים בהשוואה לאלו שלא נחשפו לאף אחת מתרופות אלו (RR של 122.5, רווח סמך 95% של 100.9 עד 148.8) או תרופה מדכאת חיסון בלבד (RR  של 16.5, רווח סמך 95% של 7.3-37.4).

החוקרים מסכמים שההיארעות של פנאומוציסטוזיס בקרב מטופלים שנחשפו לתרופות מדכאות חיסון הינה נמוכה מאוד. ייתכן שיש צורך במתן טיפול מונע למטופלים אשר מקבלים שילוב של תרופה מדכאת חיסון יחד עם קורטיקוסטרואידים, הקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר.

מקור:

Rekhtman, Sergey et al. Incidence of pneumocystosis among patients exposed to immunosuppression. Journal of the American Academy of Dermatology, Volume 80, Issue 6, 1602 – 1607
https://www.jaad.org/article/S0190-9622(19)30058-1/fulltext