עד היום נעשתה השוואה בין Dabigatran ו-Rivaroxaban במינונים רגילים או מופחתים לבין קומדין במטופלים עם פרפור עליות ללא מחלה מסתמית (NVAF – nonvalvular atrial fibrillation), אך לא בוצעו השוואות של התרופות הללו אחת עם השנייה.

המחקר הנוכחי הוא מחקר של משתמשים חדשים בתרופות שקיבלו מינון רגיל או מופחת של Dabigatran או Rivaroxaban לטיפול ב-NVAF. המידע לגבי המטופלים נלקח ממאגר המידע של משרד הבריאות בצרפת והמטופלים שנבדקו זווגו בהתאמה לפי מין, גיל, תאריך השימוש הראשון וה-HDPSי(high‐dimensional propensity score) והיו במעקב במשך שנתיים.

החוקרים חישבו את יחסי הסיכונים לשבץ או לקריש דם סיסטמי (SSE – Systemic embolism), דימום מג’ורי (MB – Major bleeding) או תמותה. בקרב מטופלים מזווגים שקיבלו מינון רגיל (8,290 בכל זרוע), הגיל הממוצע היה 67 שנים, נמצא כי יחסי הסיכונים של Dabigatran בהשוואה ל- Rivaroxaban היו: עבור SSE:י0.92 (רווח בר סמך 95%: 0.67-1.26),
MB:י0.59 (רווח בר סמך 95: 0.39-0.90) ותמותה: 0.84 (רווח בר סמך 95%: 0.65-1.11).

בקבוצת המטופלים שקיבלו מינון מופחת של התרופות (7,639 בכל זרוע), ממוצע הגילאים היה 80 שנים, יחסי הסיכונים של Dabigatran בהשוואה ל- Rivaroxaban היו: עבור SSE:י0.73 (רווח בר סמך 95: 0.59-0.94), MB:י0.74 (רווח בר סמך 95%: 0.57-0.96) ותמותה: 0.95 (רווח בר סמך 95%: 0.83-1.09).

המסקנות שעלו מן המחקר היו כי בשני המינונים שנבדקו, Dabigatran הדגים יעילות דומה או משופרת בהשוואה ל- Rivaroxaban, אך עם סיכון נמוך יותר לדימומים. מבחינת שיעורי תמותה לא נמצא הבדל בין התרופות.

מקור:

Blin, P. et al. (2019) ASCPT 105,6
https://ascpt.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/cpt.1318