פקקת של הוריד הפורטלי (Portal Vein Thrombosis – PVT) היא סיבוך נפוץ של שחמת. היעילות, הבטיחות ומשך הזמן בו יש לטפל בנוגדי קרישה במחלה זו נמצאים במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את המהלך של PVT בעוקבה גדולה של מטופלים שחמתיים שטופלו עם נוגדי קרישה או שנוהלו ללא טיפול זה. מידע על 182 שהתייצגו עם שחמת ו – PVT בין ינואר 2008 למרץ 2016 עם מעקב של לפחות שלושה חודשים לאחר ה – PVT נכנסו לניתוח הנתונים של מאמר זה. 81 מטופלים קיבלו טיפול בנוגדי קרישה ו – 101 לא טופלו כך בהחלטת הרופא המטפל שלהם.

מבין המטופלים שטופלו בנוגדי קרישה, היקף הפקקת קטן ביותר מ – 50% ב – 46 מטופלים (56.8%, כאשר מתוך 46 אלו, ב – 31 מטופלים הקריש נפתח לחלוטין) וב – 26 מטופלים (25.7%) מהאוכלוסיה הלא מטופלת. מתוך 46 המטופלים שקיבלו נוגדי קרישה, 17 (36%) סבלו מפקקת חוזרת לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי הקרישה. ניתוח בעזרת עקומות ע”ש קפלן-מאייר הראו שיעורי שרידות גבוהים יותר בקבוצה שקיבלה טיפול (p=0.010). בניתוח רב-משתנים, טיפול בנוגדי קרישה היה גורם עצמאי הקשור בשרידות ארוכה יותר (יחס סיכונים 0.3, רווח בר-סמך 95%: 0.10-0.91, p=0.014). ציון של B או C במדד Child-Turcotte-Pugh השפיע לרעה על השרידות (יחס סיכונים 3.09, רווח בר-סמך 95%: 1.14-8.36, p=0.027 לציון B במדד ויחס סיכונים 9.27, רווח בר-סמך 95%: 2.67-32.23, p<0.001 לציון C במדד). דמם התרחש ב – 22 (21.8%) מבין הנבדקים שלא קיבלו טיפול ו – 16 (19.7%) מהנבדקים שטופלו. מבין כל המקרים הללו, רק ארבעה מקרים היו קשורים לטיפול בנוגדי קרישה. לא דווחו מקרי מוות כתוצאה מדמם.

מקור:

Pettinari I. et al (2019). Am J Gastroenterol. 2018 Dec 11
https://doi.org/10.1038/s41395-018-0421-0