מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין טיפול מדכא אנדרוגנים (androgen deprivation therapy) ואי ספיקת לב במטופלים עם סרטן ערמונית. החוקרים זיהו 1,244 מטופלים עם סרטן ערמונית אשר קיבלו טיפול מדכא אנדרוגנים ו-1,806 מטופלים עם סרטן ערמונית שלא קיבלו טיפול זה ממאגר מידע גדול בטיוואן. על מנת לסלק הטיות אפשריות החוקרים ביצעו התאמת ציון זיקה. המעקב אחר כל מטופל עם סרטן בוצע במשך שנה מתחילת המחקר על מנת לבחון אבחנות חדשות של אי ספיקת לב.

החוקרים מצאו כי בעוקבת המחקר, שיעור אי ספיקת הלב לכל 100 שנות אדם במהלך תקופת המעקב היה 4.00 (רווח בר-סמך של 95%: 2.95-5.30) עבור מטופלים שקיבלו טיפול מדכא אנדרוגנים ו-1.89 (1.30-2.66) עבור אלו שלא קיבלו טיפול זה. בנוסף, מודל רגרסיה לוגיסטית על שם Cox הדגים כי יחס הסיכונים לאי ספיקת לב בקרב מקבלי הטיפול המדכא בעוקבת המחקר היה 1.72 (1.08-2.73) לעומת אלו ללא טיפול. בעוקבת ציון הזיקה נמצא כי יחס הסיכונים לאי ספיקת לב הינו 1.92 (1.15-3.18) בקרב המשתתפים שקיבלו טיפול מדכא אנדרוגנים לעומת אלו שלא קיבלו טיפול זה.

מסקנות המחקר תומכות בכך כי טיפול מדכא אנדרוגנים קשור בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב במטופלים עם סרטן ערמונית לעומת היעדר טיפול זה.

מקור:

Kao, H. et al. (2019) The Journal of Clinical Pharmacology. https://doi.org/10.1002/jcph.1332

https://accp1.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jcph.1332