מטופלים עם פרפור עליות נזקקים לרוב לטיפול נוגד קרישה ולעיתים לטיפול נוסף נוגד טסיות. ישנן ראיות מעטות בנוגע לשיעורי הדמם באוכלוסיות בסיכון גבוה המקבלות טיפול משולב כדוגמת אנשים בגיל המבוגר או בעלי ציון CHA2DS2-VASc גבוה.

החוקרים ביצעו מחקר עוקבה לאומי במטופלים בני 50 שנים ומעלה מדנמרק. הטיפולים שהמשתתפים קיבלו התקבלו ממאגר מידע של מרשמים רפואיים. טיפולים אלו כללו: ללא טיפול נוגד קרישה, טיפול עם אנטגוניסטים לויטמין K, נוגדי קרישה ישירים, נוגדי טסיות ושילובים של תרופות נוגדות טסיות. שיעורי היארעות של דמם משמעותי ויחסי סיכונים חושבו עבור כלל המשתתפים ורובדו לפי סוג הטיפול, גיל, ציון CHA2DS2-VASc ותחלואה נלווית. דמם משמעותי הוגדר כדמם המצריך אשפוז או הגורם לתמותה.

החוקרים זיהו 272,315 מטופלים עם פרפור עליות. הגיל החציוני היה 75 שנים ו-47% היו נשים. לאחר זמן מעקב כולל של 1,373,1313 שנות  מטופלים, 31,459 אירועי דמם התרחשו (שיעור היארעות של 2.3 לכל 100 שנות מטופל; רווח בר-סמך 95%, 2.3-2.3 לכל 100 שנות מטופל). בהשוואה למונותרפיה עם אנטגוניסטים לויטמין K, יחסי הסיכונים המתוקננים לדמם משמעותי היו 1.13 (רווח בר-סמך 95%, 1.06-1.19) עבור טיפול נוגד טסיות כפול, 1.82 (1.76-1.89) עבור אנטגוניסט לויטמין K יחד עם תרופה נוגדת טסיות, 1.28 (1.13-1.44) עבור תרופה נוגדת קרישה ישירה יחד עם תרופה נוגדת טסיות, 3.73 (3.23-4.31 עבור טיפול משולש כנגד ויטמין K ו-2.28 (1.67-3.12) עבור טיפול נוגד קרישה ישיר משולש. אנליזת תת-קבוצות הדגימה דפוסים דומים. שיעור ההיארעות של דמם היה 10.2 לכל 100 שנות מטופל בקרב מטופלים שקיבלו טיפול משולש. שיעורי דמם משמעותי גבוהים ביותר התרחשו בקרב אנשים על טיפול משולש מעל גיל 90, עם ציון CHA2DS2-VASc הגבוה מ-6 או רקע רפואי של דמם משמעותי.

החוקרים מסכמים כי מטופלים עם פרפור עליות תחת טיפול משולש חווים שיעורים גבוהים של דמם משמעותי לעומת מטופלים על טיפול כפול או בודד. השיעורים גבוהים במיוחד במטופלים מעל גיל 90, עם ציון CHA2DS2-VASc הגבוה מ-6 או רקע רפואי של דמם משמעותי ויש לשקול בזהירות את הטיפול הנכון באוכלוסיות אלו.

מקור:

Rein, N. et al (2019). Circulation, 139(6), 775

https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/CIRCULATIONAHA.118.036248