מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (chronic obstructive pulmonary disease, COPD) נמצאים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים.

מטרת מחקר זה הינה להעריך את הקשר בין ריכוז טרופונין I עם רגישות לבבית גבוהה ואירועים קרדיווסקולריים במטופלים עם COPD וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.

במחקר קליני רנדומלי, כפול-סמיות, מבוקר, 16,485 מטופלים עם COPD ומחלה קרדיווסקולרית או גורמי סיכון חולקו באופן רנדומלי לקבלת איניבו בשאיפה פעם ביום, פלוטיקזון פורואט (100 מיקרוגרם), וילנטרול (25 מיקרוגרם), או שילוב של שניהם. ריכוזי טרופונין עם רגישות לבבית גבוהה בפלזמה נמדדו בתת-קבוצה של 1,599 מטופלים. התוצאים אירועים קרדיווסוקלריים תחת טיפול והחמרות של COPD במהלך חציון של 18 חודשים, ומוות קרדיווסקולרי במהלך חציון של 27 חודשים.

ריכוזי טרופונין עם רגישות לבבית גבוהה בפלזמה היו מעל סף הזיהוי (1.2 ננוגרם לליטר) ב-1,542 (96%) מהמטופלים. הריכוזים לא הושפעו ע”י הטיפולים בשאיפה ב-3 חודשים (p>0.05). בהשוואה לרבעון התחתון (טרופונין לבבי < 2.3 ננוגרם לליטר), מטופלים ברבעון העליון (≥ 7.7 ננוגרם לליטר) נמצאו בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים (יחס סיכונים 3.7; רווח בר-סמך 95%: 1.3-10.1; p=0.012) ומוות קרדיווסקולרי (יחס סיכונים: 20.1; רווח בר-סמך 95%: 2.4-165.2; p=0.005) לאחר התאמה לגורמי סיכון. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בהחמרות בין הרבעונים (יחס סיכונים: 1.1; רווח בר-סמך 95%: 0.8-1.5; p=0.548).

לסיכום, במטופלים עם COPD וסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, ריכוזי טרופונין I בפלזמה הינם אינדיקטור משמעותי וספציפי לאירועים קרדיווסוקלריים עתידיים וכן למוות לבבי. טיפולים בשאיפה לא השפיעו על ריכוזי טרופונין I וכן על ההשפעה שלו על תמותה ותוצאים קרדיווסקולריים.

מקור:

Adamson, P.D. et al. (2018) Journal of the American College. 72(10)