ההשפעה של היצמדות לקווים המנחים על התוצאים עבור מטופלים עם תסחיף ריאתי חריף (PE – pulmonary embolism) טרם הוגדרה במחקרים קודמים בנושא.
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל מטופלים אשר אושפזו במחלקה הנשימתית (n=2,096). מטרת המחקר הייתה להעריך האם מטופלים עם PE שטופלו לפי הקווים המנחים הבין לאומיים היו בעלי תוצאים טובים יותר. התוצאים שנבדקו במחקר היו מוות מכל סיבה, מוות שקשור ל-PE, אירוע תרומבוטי ורידי חוזר (VTE – venous thromboembolism) ואירועים של דימום מאג’ורי במהלך החודש הראשון של המעקב לאחר האבחנה.
מתוך המשתתפים במחקר, 408 מטופלים (19% [רווח בר סמך 95%: 18-21%] לא קיבלו טיפול מדויק לפי הקווים המנחים לניהול מקרים של PE. החוקרים מצאו כי אותם מטופלים היו בעלי סבירות גבוהה יותר באופן מובהק למוות מכל סיבה (יחס הסיכויים מותאם 2.39 [רווח בר סמך 95%: 1.57-3.61) או למוות הקשור ל-PE (יחס הסיכויים מותאם 5.02 [רווח בר סמך 95%: 2.42-10.42] ; p< 0.001) במהלך תקופת המעקב.
כמו כן, החוקרים מצאו כי טיפול שאינו תואם לקווים המנחים היה גורם מנבא עצמאי ל-VTE חוזר ( יחס הסיכויים 2.19 [ רווח בר סמך 95%: 1.11-4.32] ; p= 0.03) ולדימום מאג’ורי (יחס הסיכויים 2.65 [ רווח בר סמך 95%: 1.66-4.24] ; p<0.001). החוקרים אישרו את הממצאים באמצעות מדגם עוקבה חיצוני של 34,380 מטופלים עם PE מתוך הרישומים של RIETE.
מסקנות המחקר הראו שטיפול ב-PE שלא כולל היצמדות לקווים המנחים, המתייחסים לטיפול נוגד קרישה, תרומבוליזה ומטריה בווריד הנבוב התחתון, מקושר לתוצאים פחות טובים בקרב אותם מטופלים.
מקור:
