במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את תפקידו של חלבון קושר חומצה רטינואית 2 (Cellular Retinoic Acid-Binding Protein 2 – Crabp2) בהתפתחות אוסטאוארתריטיס (OA), וכן את מעורבותו של קורטקס האינסולה (insular cortex) בקשר שבין המחלה להתנהגויות חרדה. אוסטאוארתריטיס היא הצורה השכיחה ביותר של דלקת מפרקים ברחבי העולם, ולעיתים מלווה בתסמינים רגשיים, אך המנגנונים המולקולריים והמוחיים העומדים בבסיס הקשר בין המחלה לתסמינים אלו טרם הובהרו במלואם.
החוקרים יצרו מודל עכברים של OA באמצעות הזרקה תוך-מפרקית של monosodium iodoacetate, וביצעו סדרת בדיקות פתולוגיות ומבדקים התנהגותיים להערכת מאפייני המחלה והתנהגויות הקשורות לחרדה.
מהממצאים עולה כי ריצוף RNA הדגים עלייה בביטוי Crabp2 בסחוס המפרקי של עכברים עם OA. באמצעות וקטור נגיפי מסוג adeno-associated virus (AAV), הודגם כי ביטוי-יתר של Crabp2 בסחוס המפרקי החמיר את התקדמות ה-OA ואת ההתנהגויות הקשורות לחרדה. קשרים עצביים מקורטקס האינסולה למפרק הברך זוהו באמצעות טכניקת retrograde transneuronal viral tracing. עוד נמצא כי בעכברי OA קיימת היפראקטיביות של glutamatergic neurons בקורטקס האינסולה, אשר הוערכה באמצעות מדידת ביטוי FosB ו-Ca2+ sensitive fibre photometry. הפעלה של נוירונים אלו באינסולה האיצה את התפתחות ה-OA ואת התנהגויות החרדה, בעוד שעיכובם הפחית את המאפיינים הפתולוגיים של OA ואת הפנוטיפים החרדתיים.
החוקרים סיכמו כי Crabp2 ממלא תפקיד משמעותי בוויסות אוסטאוארתריטיס ובהתנהגויות חרדה נלוות, דרך אינטראקציה עם קורטקס האינסולה. ממצאים אלו מצביעים על האינסולה כמרכיב פתוגנטי אפשרי וכיעד טיפולי פוטנציאלי בטיפול ב-OA ובהפרעות החרדה הנלוות.
למקור:
