במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו מהם המאפיינים המשפיעים על פינוי של קומפלקס TNF-TNFi מהגוף.

מיליוני אנשים מטופלים עם מעכבי Tumor Necrosis Factor (TNFi) עבור מחלות דלקתיות שונות. ישנה שונות בתגובה של הנבדקים לטיפול, אשר מקושרת לפחות במידה מסויימת לשונות בקצב פינוי התרופה מהגוף. תפקידם של קומפלקסים של TNF-TNFi בפינוי של TNFi שונים הינו שנוי במחלוקת. יתרה מזאת, חסר מידע מכניסטי לגבי ההיבטים המבניים והמשמעות הביולוגית של היווצרות קומפלקסים של TNF-TNFi. החוקרים משערים כי פינוי הקומפלקסים החיסוניים מתווך מקטע Fc. מכיוון שכן, החוקרים בחנו קומפלקסים של TNF-TNFi לאחר טיפול עם צטרוליזומאב- אשר חסר זנבות Fc- בהשוואה לאדאלימומאב, גולימומאב, אינפליקסימאב ואטנרספט.

לצורך המחקר פותחו מבדקי ELISA עמידים לתרופות על מנת לכמת את ערכי TNF במהלך טיפול עם אדלימומאב, גולימומאב, אטנרספט, צרטוליזומאב ואינפליקסימאב עבור חולים עם דלקת פרקים או דלקת מעי כיבית עם משך מעקב מירבי של שנה. את ההשפעה in vitro על ייצור של TNF וספיגה של קומפלקסים של TNF-TNFi בתיווך Fc בחנו עבור כל חמש התרופות מקבוצת TNFi.

תוצאות המחקר הדגימו כי ריכוזים של TNF בדם היו גבוהים פי 30 ויותר במהלך טיפול עם צרטוליזומאב בהשוואה לאדלימומאב, והגיע לערך מירבי של 23.1 נ”ג/מ”ל. הספיגה של קומפלקסים של TNF-TNFi על ידי מאקרופאגים נמצאה תלויה בערכיות של Fc, עם יעילות ספיגה גובהה עבור נוגדן TNFi מלא (עם שלושה זנבות Fc) לעומת ספיגה מעטה ביותר עד בלתי קיימת עבור אטנרספט (ללא זנב Fc) או צרטוליזומאב (עם זנב Fc בודד). הייצור של TNF לא הושפע מהטיפול עם TNFi. עומס TNF לא השפיע על קצב הפינוי הכולל של TNFi.

מסקנת החוקרים הייתה כי הבדלים במבנה של TNFi השפיעו באופן משמעותי על הפינוי של TNF, בעוד לא סביר כי TNF בעצמו משפיע באופן משמעותי על הפינוי של TNFi.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16269