חוקרים פיתחו נומוגרמה המאפשרת להעריך את הסיכון לרעילות בטיפול מבוסס קפציטבין המיועדת לחולים שאינם נושאים אללים וריאנטים של DPYD. הנומוגרמה מבוססת פרמטרים זמינים, כולל גיל ומין
התבססות על DPYD לצורך קביעת המינון הובילה לשיפור הבטיחות בטיפול עם כימותרפיה מבוססת fluoropyrimidine בשנים האחרונות. עם זאת, רעילות חמורה נותרה סוגיה טיפולית גם בקרב 23% מהחולים שאינם נושאים אללים וריאנטים של DPYD וטופלו עם קפציטבין.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Clinical Pharmacology & Therapeutics’ החוקרים פיתחו מודל ניבויי המבוסס על גורמים הקשורים למטופל וגורמים הקשורים לטיפול, שמטרתו להעריך את הסיכון לפתח רעילות חמורה הקשורה לקפציטבין. הנומוגרמה פותחה באמצעות נתונים משני ניסויים קליניים גדולים (NCT00838370 ו-NCT02324452). חולי סרטן הנושאים אלל וריאנט של DPYD (DPYD*2A, c.1236G>a, c.2846A>T ו- c.1679T>G) לא נכללו.
לצורך פיתוח הנומוגרמה החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית של משתנה בודד ומרובת משתנים באמצעות מנבאים שנקבעו מראש המבוססים על ממצאים קודמים הכוללים את הגיל, מין, שטח הגוף, המשטר הטיפולי, ורמות הקריאטינין. המודל שפותח עבר אימות פנימי באמצעות bootstrap resampling ואימות צולב. החוקרים מציינים כי המודל לא קיבל תוקף חיצוני או קליני.
במסגרת המחקר נכללו בסך הכל 2,147 חולי סרטן עם DPYD wild-type אשר טופלו עם משטרים כימותרפיים מבוססי קפציטבין. מתוכם היו זמינים נתוניהם המלאים של 1,745 חולים אשר שימשו לצורך לפיתוח הנומוגרמה. רגרסיה לוגיסטית של משתנה בודד ומרובת משתנים הדגימה כי הגיל, המין וסוג המשטר הטיפולי היו מנבאים חזקים לרעילות חמורה הקשורה לטיפול עם קפציטבין בחולי DPYD wild-type. אימות פנימי הדגים מדד קונקורדנציה של 0.68, המעיד על יכולת דיסקרימינציה טובה לניבוי רעילות חמורה הקשורה לטיפול עם קפציטבין.
לסיכום, החוקרים פיתחו נומוגרמה המאפשרת להעריך את הסיכון בקרב חולי סרטן אשר מקבלים טיפול מבוסס קפציטבין, והם אינם בעלי אללים וריאנטים של DPYD בעלי סיכון מוגדר. החוקרים מוסיפים כי הנומוגרמה שפיתחו כוללת פרמטרים זמינים למדי, ועל כן עשויה לשמש ככלי יעיל לרופאים בהערכת הסיכון להתפתחותה של רעילות חמורה בחולים אלו.
למקור:
