הוספת סטרואידים לעיניים לטיפול עם נוגדי VEGF בחולים עם בצקת מקולרית על רקע סוכרת הובילה ליתרון מובהק על פני טיפול יחיד. עם זאת, המשטר המשולב האריך את משך הטיפול הכולל, והוביל לשיעור מוגבר של תופעות לוואי
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Pharmacological research’, מטרת החוקרים הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול משולב עם intravitreal endothelial growth factor inhibitor (נוגדי VEGF) וסטרואידים לעיניים לבצקת מקולרית על רקע סוכרת (DME: diabetic macular edema).
לצורך כך, החוקרים סקרו באופן שיטתי אחר מאמרים המתמקדים ביעילות ובבטיחות של טיפול משולב נוגדי VEGF וסטרואידים לעיניים לטיפול ב- DME, לעומת טיפול יחיד עם נוגדי VEGF. החוקרים ערכו מטה-אנליזה לפי פרוטוקול PROSPERO, אשר כללה את המשתנים הרציפים והדיכוטומיים שחולצו בעקבות הסקירה. לצורך ביטוי התוצא, החוקרים השתמשו בשונות ממוצעת (mean difference) משוקללת ובסיכון יחסי.
במסגרת הסקירה נאספו 21 מחקרים, הכוללים בסך הכל 1,468 עיניים. השונות הממוצעת לחדות ראייה מתוקנת מיטבית (BCVA: best-corrected visual acuity) לאחר 1/3/6/12 חודשים בין קבוצת הטיפול המשולב לקבוצת הטיפול היחיד הייתה 2.56 (רווח בר-סמך של 95% 0.43, 4.70), 2.46 (רווח בר-סמך של 95% -0.40, 5.32), – 1.76(רווח בר-סמך של 95% -3.18, -0.34), ו- – 1.94 (-3.87, 0.00), בהתאמה.
השונות הממוצעת להפחתת ה- central retinal thickness (CMT) לאחר 1/3/6/12 חודשים בין הקבוצות הייתה – 66.27 (רווח בר-סמך של 95%, -101.08, -31.47), – 33.62(רווח בר-סמך של 95%, -57.55, -9.70), – 4.54(רווח בר-סמך של 95%, -16.84, 7.76), ו- – 26.67 (רווח בר-סמך של 95%, -41.52, -11.82), בהתאמה. בנוסף, נמצא כי לקבוצת הטיפול המשולב היה סיכון יחסי גבוה יותר ללחץ תוך עיני מוגבר ולהתקדמות של קטרקט.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שמתן משולב של נוגדי VEGF וסטרואידים לעיניים בחולים הסובלים מ- DME הראה יתרון מובהק על פני טיפול עם נוגדי VEGF בלבד במהלך תקופה של שלושה חודשים. היתרון המירבי נרשם בעקבות הגדלת תכיפות הטיפול עם נוגדי VEGF ל-3 זריקות. עם זאת, החוקרים מציינים כי בעקבות הארכת מחזור הטיפול, השפעת הטיפול המשולב לאחר 6 חודשים לא הייתה טובה יותר לעומת טיפול יחיד, וכי תופעות הלוואי בעקבות הטיפול המשולב היו חמורות יותר.
למקור:
