שימת הפלסטיות של תאי שריר הלב כמטרה הפכה להיות אסטרטגיה חדשה לקידום שיקום הלב לאחר אוטם לבבי. עם זאת, הרשת המנגנונית העומדת בבסיס הרגנרציה של הלב עדיין איננה ברורה עד תום. כ-RNA שאינו מקודד לחלבון, RNA מעגלי הוא בעל תפקיד חיוני בוויסות של הפיזיולוגיה והפתולוגיה  הלבבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפקידים הפוטנציאליים של circMdc1 בשיקום לב לאחר פגיעה ולהבהיר את המנגנון של תהליך זה.

במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Pharmacological Research זיהו החוקרים כי רמות circMdc1 בוטאו ביתר בלבבות של עכברים לאחר לידה אך בוטאו בחסר בשריר לב רגנרטיבי. כמו כן, נמצא כי הביטוי של circMdc1 בתאי שריר הלב הוא רגיש לעקה חמצונית, ממצא אשר נחלש על ידי מתן N-acetyl-cysteine. בנוסף זיהו החוקרים כי גרימה לביטוי יתר של circMdc1 הביאה לעיכוב השגשוג של תאי שריר הלב, בעוד שהשתקה של circMdc1 לחזרה של תאי שריר הלב למעגל החיים של התא.

תוצאות המחקר בגוף חי הראו כי השתקה של circMdc1 על ידי אדנווירוס ספציפי ללב הביאו לקידום הרגנרציה הלבבית ושיקום הלב אשר בתורם הביאו לשיפור התפקוד הלבבי גם כן. מנגד, זיהו החוקרים כי ביטוי יתר של circMdc1 הקהו את יכולת הרגנרציה של לבבות יילודים לאחר כריתת אפקס. יתרה מכך, נמצא כי circMdc1 הצליח לחסום את התרגום של הגן המארח Mdc1 על ידי קשירה באופן ספציפי ל-PABP, ובכך השפיע על נזקי ה-DNA ויציבות הכרומוזומים של תאי שריר הלב. ממצאים נוספים הראו כי ביטוי יתר של Mdc1 הביא לנזק בתהליך הרגנרציה והתיקון בלבבות עכברים לאחר אוטם לבבי בגוף חי.

ממחקר זה עולה כי circMdc1 הרגיש לעקה חמצונית הוא בעל תפקיד חשוב ברגנרציה הלבבית ושיקום הלב לאחר פגיעה. תפקיד זה ניתן על ידי ויסות נזקי DNA ויציבות כרומוזומלית בתאי שריר הלב המתאפשרים עקב חסימת התרגום של הגן המארח Mdc1.

למקור:

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106422 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S104366182200367X