ממצאים ממחקר פרה-קליני במודל עכברים ובתרביות תאים מדגימים כי L-carnosine הופך באופן יעיל תהליכים פיברוטיים ברירית הרחם, וזאת באמצעות עיכוב זרחון של ERK ועלייה בביטוי האנזים PTGS2.

הידבקויות תוך-רחמיות (Intrauterine adhesions ובקיצור IUA) נותרו אתגר קליני משמעותי, מאחר שהתערבויות כירורגיות נוכחיות מוגבלות על ידי שיעורי הישנות גבוהים. בעוד שחוסר ויסות מטבולי מעורב במגוון מחלות המאופיינות בלייפת (Fibrotic diseases), תפקידו הספציפי בפתוגנזה של IUA נותר לרוב בלתי נחקר. בכתב העת European Journal of Pharmacology התפרסמו לאחרונה ממצאיו של מחקר אשר בחן את התפקיד הפתופיזיולוגי ואת הפוטנציאל הטיפולי של חוסר ויסות זה. במסגרת המחקר בוצעה אנליזה מטבולומית (Metabolomic analysis) אשר חשפה דלדול ניכר של L-carnosine במטופלות עם IUA, ממצא שהוביל את החוקרים לחקור מולקולה זו לעומק.

במחקר בוצעו הערכות של ההשפעות האנטי-פיברוטיות של L-carnosine במודלים חוץ-גופיים (In vitro), באמצעות תאי משתית (סטרומה) הומניים של רירית הרחם (Human endometrial stromal cells ובקיצור hESCs) שהושרו על ידי גורם גדילה מתמר בטא (TGF-β), וכן במודל חיים (In vivo) בעכברי IUA. לאחר מכן, בוצע ריצוף RNA (RNA-seq) על תאי ה-Hess על מנת להשוות בין הקבוצה שטופלה עם TGF-β לבין הקבוצה שטופלה עם TGF-β יחד עם L-carnosine. מטרת החוקרים הייתה לזהות גנים המבוטאים בשונות ומסלולי איתות מועשרים, ובכך להבהיר את המנגנונים המולקולריים שבאמצעותם L-carnosine מפחית לייפת (פיברוזיס) של רירית הרחם.

תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול עם L-carnosine הפך באופן יעיל לייפת שהושרתה על ידי TGF-β בתאי hESCs במודלים החוץ-גופיים, והפחית לייפת רחמית במודל עכברי של IUA במודלים החיים. מבחינה מנגנונית, ההשפעות האנטי-פיברוטיות של L-carnosine תווכו באמצעות עיכוב הזרחון (Phosphorylation) של ERK, תהליך אשר הוביל לאחר מכן לעלייה בביטוי של פרוסטגלנדין-אנדופראוקסידאז סינתטאז 2 (Prostaglandin-endoperoxide synthase 2 ובקיצור PTGS2). החשיבות התפקודית של ציר ה-ERK/PTGS2 עברה תיקוף במחקר: מתן חיצוני של PGE2 (התוצר העיקרי של PTGS2) חיקה את ההשפעות האנטי-פיברוטיות, בעוד שעיכוב של PTGS2 באמצעות סלקוקסיב (Celecoxib – מעכב ספציפי של PTGS2) ביטל את ההשפעות המגינות של L-carnosine. לעומת זאת, הפעלה פרמקולוגית של ERK באמצעות mSIRK (מפעיל של ERK) החלישה את העלייה בביטוי של PTGS2 שהושרתה על ידי L-carnosine.

החוקרים סיכמו כי ממצאים אלו מזהים את הדלדול ב-L-carnosine כמזהה מטבולי מרכזי של הידבקויות תוך-רחמיות (IUA). מסקנת החוקרים הייתה כי תוספת של L-carnosine מהווה אסטרטגיה אנטי-פיברוטית מעשית, וזאת באמצעות מיקוד ספציפי במסלול ה-ERK/PTGS2. 

למקור:

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0014299926005716