במחקר פרה-קליני שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את תפקידו של Bruton tyrosine kinase ‏(Btk) בנויטרופילים בהתפתחות ובהתמשכות של דלקת עורית במחלות אוטואימוניות מתווכות נוגדנים. זאת לאור העובדה שלמרות ש-Btk חיוני לתפקוד תאי B, תפקידו בתאים מיאלואידיים עדיין אינו מובן במלואו. בנוסף, במחלות פמפיגואידיות, שהן קבוצת מחלות עור אוטואימוניות שלפוחיתיות, עיכוב יצירת נוגדנים עצמיים מוביל לדיכוי הדלקת רק לאחר עיכוב מסוים, ולכן קיים צורך בזיהוי מטרות טיפוליות המשפיעות על שלב האפקטור (effector phase) של המחלה.

החוקרים בחנו את השפעת חסר גנטי ספציפי של Btk בנויטרופילים ואת השפעת מעכב ה-Btk ‏, איברוטיניב (ibrutinib), במודל העברת נוגדנים של epidermolysis bullosa acquisita ‏(EBA) דמוי bullous pemphigoid ‏(BP). מודל המשקף באופן בלעדי את שלב האפקטור של המחלה. בנוסף, נבחנה השפעת מעכבי Btk על תגובות נויטרופילים הרלוונטיות למחלות אוטואימוניות בתנאי in vitro.

מהממצאים עולה כי הן חסר ספציפי של Btk בנויטרופילים והן טיפול באיברוטיניב , במתן סיסטמי או מקומי, הגנו באופן משמעותי מפני דלקת עורית ואף שיבשו דלקת קיימת. בנוסף, גירוי נויטרופילים עכבריים באמצעות קומפלקסים חיסוניים הוביל להפעלת Btk ולהשראת שחרור leukotriene B4 ‏(LTB4) ומיני חמצן ראקטיביים (ROS). עם זאת, חסר ב-Btk ביטל את שחרור LTB4 אך לא את שחרור ה-ROS, ממצא המצביע על קיומם של מסלולי איתות נפרדים המווסתים שחרור LTB4 ו-ROS לאחר הפעלת Fcγ receptor.

החוקרים סיכמו כי דלקת עורית במודל EBA נשלטת באופן משמעותי על-ידי ציר Fcγ receptor-Btk-LTB4 בנויטרופילים. לדבריהם, ממצאים אלו מצביעים על Btk כמטרה טיפולית מבטיחה לטיפול ב-EBA ואולי גם במחלות אוטואימוניות נוספות המתווכות על-ידי נוגדנים.

:למקור

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41549045/