במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את ההשפעה המשולבת של אנטרולקטון (Enterolactone) וגמציטבין (Gemcitabine) על סרטן שחלה אפיתליאלי (Epithelial Ovarian Cancer), על רקע יעילות מוגבלת ותופעות לוואי משמעותיות של הטיפולים המקובלים. מחקרים קודמים הראו כי אנטרולקטון מעכב אנגיוגנזה ממאירה בסרטן שחלה אפיתליאלי, בעוד שגמציטבין הוא כימותרפיה נפוצה אך בעלת יעילות מוגבלת.
החוקרים ביקשו להעריך האם שילוב אנטרולקטון עם גמציטבין מגביר את ההשפעה האנטי–סרטנית בסרטן שחלה אפיתליאלי. לצורך כך נבדקה התרבות התאים הסרטניים לאחר טיפול באנטרולקטון, בגמציטבין ובשילובם באמצעות מבחני CCK8 ו-crystal violet. יכולת נדידה (migration) ופלישה (invasion) נבדקה באמצעות מבחני wound healing ו-transwell. פעילות אנטי–אנגיוגנית הוערכה במודל zebrafish ובמבחני in vitro tube formation. בנוסף בוצעו ניתוחי network pharmacology, Western blot ו– immunohistochemistry לבחינת מסלולים מולקולריים, וכן ניסויים בבעלי חיים להערכת התקדמות גידול.
מתוצאות המחקר עולה כי השילוב של אנטרולקטון וגמציטבין עיכב באופן סינרגיסטי התרבות, נדידה ופלישה של תאי סרטן שחלה אפיתליאלי. מבחני tube formationוהערכת נאו–וסקולריזציה במודל zebrafish הדגימו פעילות אנטי–אנגיוגנית משמעותית של השילוב. בניסויים בבעלי חיים, השילוב עיכב באופן סינרגיסטי את שגשוג הגידול והפחית במידה ניכרת את תופעות הלוואי של גמציטבין. בנוסף, אנטרולקטון שיפר דיסביוזה במעי במודלים של סרטן שחלה, ושיפור זה תרם באופן משמעותי להגברת האפקט האנטי–סרטני המשולב.
החוקרים סיכמו כי אנטרולקטון וגמציטבין פועלים בסינרגיזם לעיכוב התרבות, נדידה, פלישה ואנגיוגנזה בסרטן שחלה אפיתליאלי, בין היתר באמצעות ויסות מסלולי Akt-Bax ו-Akt-MMP9-VEGFR-2 ושיפור חוסר האיזון במיקרוביום המעי.
למקור:
