במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את ההשפעה המגנה של קוורצטין (Quercetin) על טרשת עורקים לאחר גיל המעבר (postmenopausal), ואת מנגנון הפעולה האפשרי שלו דרך עיכוב פרופטוזיס (ferroptosis) בתאי אנדותל, בתיווך מסלול KEAP1/NRF2/GPX4.
נשים לאחר גיל המעבר מצויות בסיכון מוגבר להאצה בהתפתחות טרשת עורקים, אך המנגנונים הביולוגיים לכך טרם הובנו במלואם, והאפשרויות הטיפוליות הקיימות מוגבלות. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם קוורצטין עשוי לעכב את תהליך פרופטוזיס בתאי אנדותל ולבלום את התקדמות המחלה.
החוקרים יצרו מודל של טרשת עורקים לאחר גיל המעבר בעכברות מהונדסות מסוג ApoE-/- באמצעות כריתה דו-צדדית של השחלות (OVX) ובשילוב דיאטה עתירת שומן. ההשפעה של קוורצטין ושל מעכב פרופטוזיס Fer-1 הוערכה באמצעים היסטולוגיים, ביוכימיים ומולקולריים. בנוסף, נבדקה פעילות קוורצטין בתאי אנדותל מגורים ע”י oxLDL, ונעשה שימוש ב- AAV‑shNRF2 (in vivo) ובמעכב ML385 (in vitro) לבחינת תרומת NRF2.
מהממצאים עולה כי גם קוורצטין וגם Fer‑1 הפחיתו באופן מובהק את חומרת טרשת העורקים לאחר גיל המעבר, עם ירידה בחמצון שומנים, הפחתת שקיעת ברזל ודיכוי פרופטוזיס בתאי אנדותל בעכברות OVX. טיפול בקוורצטין הגביר את הביטוי של GPX4, דיכא את הביטוי של ACSL4 והפחית הצטברות של רדיקלים חופשיים (ROS) בתאי אנדותל מגורים ע”י oxLDL. ברמה המולקולרית, קוורצטין קידם יוביקוויטינציה ופירוק של KEAP1, מה שאִפשר טרנסלוקציה של NRF2 לגרעין והפעלה של מסלולים נוגדי חמצון. חסימת NRF2 הפחיתה באופן מובהק את ההשפעה המגנה של קוורצטין, הן במודל התאי והן בעכברים.
החוקרים סיכמו כי קוורצטין הקל על טרשת עורקים לאחר גיל המעבר באמצעות עיכוב פרופטוזיס בתאי אנדותל, דרך יוביקוויטינציה של KEAP1 והפעלה של מסלול NRF2/GPX4. ממצאים אלו מספקים תובנות חדשות על מנגנוני המחלה ומציעים את קוורצטין כטיפול פוטנציאלי למצב זה.
למקור:
