במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים שילבו מידע גנטי ממסלולים ביולוגיים שלמים כדי לזהות דפוסים ייחודיים של מוטציות בסרטן השד, החוזות שרידות ללא חזרת מחלה, וחושפות מטרות טיפוליות פוטנציאליות.

בכדי לשפר את ההתאמה האישית של הטיפול בסרטן השד, יש צורך בהבנה מעמיקה של ההבדלים הגנטיים והמולקולריים בין גידולים. במחקר זה ביקשו החוקרים לנתח את דפוסי המוטציות בכל מסלול ביולוגי, במקום להתמקד בגנים בודדים, מתוך מטרה לחשוף אינטראקציות בין מסלולים המשפיעות על שרידות.

החוקרים ערכו ניתוח רחב-היקף של מוטציות גנטיות בסרטן השד, תוך שילוב נתונים משלוש מסדי נתונים נפרדים, שכללו יחד 4586 דגימות ויותר מ-25,000 גנים. עבור כל גן סוננו רק המוטציות שפוגעות במבנה החלבון. ניתוח סטטיסטי מסוג Cox בחן את הקשר בין המסלולים המוטנטים לבין שרידות ללא חזרת מחלה, ונערכה גם אנליזה של מוטציות שמופיעות יחד (co-occurring) או שמופיעות באופן הדדי בלעדי (mutually exclusive).

מהממצאים עולה כי ל-17 גנים יש השפעה מובהקת על שרידות ללא חזרת מחלה גם כשנבחנים בנפרד, ובראשם TP53 (יחס סיכון 2.04), CARD11 (יחס סיכון 2.59) ו-PIK3R1 (יחס סיכון 2.27). חמישה מסלולים ביולוגיים נמצאו קשורים באופן מובהק לפרוגנוזה, ביניהם: ויסות שלילי של התרבות תאים, ויסות חיובי של שעתוק DNA, ייצוב חלבונים, ומסלולים הכוללים microRNA בסרטן, קרצינומה של הכבד וסרטן השד. בניתוח מוטציות זוהו 241 זוגות גנים שבהם נמצאה שכיחות גבוהה מהמצופה של הופעה משותפת או הופעה הדדית בלעדית. לבסוף, פותחה גם פלטפורמה מקוונת לניתוח עתידי של מסלולים נוספים על בסיס המאגר.

החוקרים סיכמו כי שילוב דפוסי מוטציות ברמת מסלולים ביולוגיים מאפשר חיזוי של שרידות בסרטן השד, ומספק תובנות חדשות לפיתוח טיפולים ממוקדים יותר.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.70215