במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Pharmacological Research, החוקרים בחנו את השפעתן של תרופות אזול אנטי-פטרייתיות על פעילות סטרואידוגנית במודל של שליה אנושית במועד ex vivo. במהלך ההיריון קיים סיכון מוגבר לקנדידיאזיס וגינלי, אשר ללא טיפול עלול לגרום לסיבוכי הריון. קו הטיפול הראשון הוא בתכשירים אנטי-פטרייתיים ממשפחת האזולים הזמינים ללא מרשם, כגון מיקונזול (miconazole) וקלוטרימזול (clotrimazole), או פלוקונזול (fluconazole) כתרופת מרשם. תרופות אלו חשודות כמשבשות פעילות הורמונלית (endocrine disruptive).

במחקר זה החוקרים הוסיפו מיקונזול (בשתי הצורות האופטיות שלו – R ו-S), קלוטרימזול ופלוקונזול למדור האימהי של מערכת פרפוזיה המדמה זרימת דם כפולה בשליה אנושית במועד (ex vivo). לאחר שלוש שעות פרפוזיה נמדדו רמות התרופות והסטרואידים במדיה ובשליה באמצעות LC-MS/MS, ובוצע qPCR בזמן אמת להערכת ביטוי גנים של אנזימים סטרואידוגניים. כמו כן, נבדקה התפזרות התרופות בשליה באמצעות MS Imaging, ובוצע מודל קישור מולקולרי (molecular docking) עם האנזים CYP19A1 (aromatase).

מתוצאות המחקר עולה כי שני האננטיומרים של מיקונזול, וכן קלוטרימזול ופלוקונזול, חדרו את השליה והגיעו לשיווי משקל בין המדור האימהי והעוברי תוך 90 דקות. מיקונזול וקלוטרימזול הצטברו ברקמת השליה, בעוד פלוקונזול הגיע לריכוז שווה ערך ל-50% מהמינון שניתן במדור העוברי. נמצא כי רמות אנדרוגנים עלו ורמות אסטרון ירדו במדגמים האימהיים והעובריים, ממצא המעיד על עיכוב פעילות ארומטאז של השליה. עיכוב זה היה בולט יותר באימידזולים (מיקונזול וקלוטרימזול) בהשוואה לטריאזול פלוקונזול. ממצאי MS Imaging וקישור מולקולרי תמכו בתוצאות אלו. לא נצפו שינויים מובהקים בביטוי הגנים CYP11A1, ‏CYP19A1 ו־3b-HSD לאחר חשיפה לתרופות אזול אנטי-פטרייתיות.

החוקרים סיכמו כי תרופות אנטי-פטרייתיות ממשפחת האזולים משפיעות על האנדוקרינולוגיה של השליה באמצעות עיכוב פעילות האנזים ארומטאז.

למקור:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40886781/