במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את ההשפעה של מטפורמין (Metformin) על המהלך של דלקת לבלב (pancreatitis) ואת המנגנונים המולקולריים המעורבים בכך.

חולי סוכרת מצויים בסיכון מוגבר לפתח דלקת לבלב חריפה לעומת האוכלוסייה הכללית. לאור זאת, נבדקה ההשפעה של מטפורמין – טיפול עיקרי בסוכרת סוג 2 – על התקדמות המחלה.

במסגרת המחקר נעשה שימוש בגישת Network pharmacology כדי לחזות את השפעת מטפורמין על דלקת לבלב ולזהות מנגנונים אפשריים. בהמשך בוצעו מבחנים פרמקולוגיים ומכניסטיים תוך שימוש בתאי אצינוס (acinar cell) 266-6 עם דלדול DNA מיטוכנדריאלי (mtDNA), מודלים של עכברים מהונדסים (knockout) ומודלים ניסויים של דלקת לבלב חריפה וכרונית. נבדקו הומאוסטזיס מיטוכונדריאלי ושלמות ממברנת התא באמצעות phase-contrast microscopy ו-time-lapse video imaging.

מתוצאות המחקר עולה כי מטפורמין מגביר את שחרור ה-DNA המיטוכונדריאלי המחומצן על ידי האצת קרעים בממברנת התא בתיווך NINJ1, מה שמוביל לנמק נרחב של תאי אצינוס. בנוסף, נמצא כי מטפורמין מחמיר את חוסר האיזון של ברזל במיטוכונדריה באמצעות דיכוי החלבון Frataxin, ובכך מגביר את שיבוש ההומאוסטזיס המיטוכונדריאלי ואת יצירת DNA מיטוכונדריאלי מחומצן. נוקאאוט של NINJ1 ביטל את הנמק התאי המושרה על ידי מטפורמין ואת העלייה ב-DNA מיטוכונדריאלי מחומצן, ואילו דלדול של DNA מיטוכונדריאלי הפחית את השפעת מטפורמין על מוות תאי האצינוס.

החוקרים סיכמו כי מטפורמין מחמירה הן דלקת לבלב חריפה והן כרונית, ככל הנראה בשל שחרור מוגבר של DNA מיטוכונדריאלי מחומצן הנובע מפגיעה בהומאוסטזיס הברזל המיטוכונדריאלי וקרע ממברנלי בתיווך NINJ1. ממצאים אלה מצביעים על הצורך לנקוט זהירות יתרה בשימוש במטפורמין בקרב חולי סוכרת עם דלקת לבלב.

למקור:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40344214/