במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת British Journal of Pharmacology, החוקרים בחנו את הקשר בין שימוש במעכבי SGLT2 לבין סמני חסר ברזל בקרב מטופלים עם אנמיה על רקע דלקתי.

מעכבי SGLT2 ידועים כמעודדי ייצור אריתרופויטין (erythropoietin), מה שמוביל להגברת ניצול הברזל בגוף. כתוצאה מכך, מטופלים המשתמשים בתרופות אלו מציגים לעיתים קרובות מדדים המצביעים על חסר ברזל.  מטרת המחקר הייתה לבדוק האם קיים קשר מובהק בין שימוש במעכבי SGLT2 לבין שינויים במדדים כגון רצפטורי טרנספרין מסיסים (soluble transferrin-receptor) ומדד פריטין (ferritin index), בקרב מטופלים עם אנמיה ודלקת פעילה.

החוקרים איתרו 439 מטופלים עם אנמיה לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, ובנוכחות דלקת. מתוכם, 55 טופלו במעכבי SGLT2. בוצעו ניתוחים סטטיסטיים מסוג ANOVA חד-כיווני על ערכים גולמיים ולוגריתמיים, וכן ניתוחים תלת-כיווניים תוך התאמה לנוכחות אי ספיקת לב וסוכרת.

מתוצאות עולה כי בשלב הבינארי נמצא קשר מובהק בין שימוש במעכבי SGLT2 לבין עלייה ברצפטורי טרנספרין מסיסים, אך קשר זה נעלם לאחר התאמה לאי ספיקת לב ולסוכרת. דפוס דומה נצפה גם במדד הפריטין. המודלים הסטטיסטיים הסבירו רק חלק קטן מהשונות במדדים שנבדקו.

החוקרים סיכמו כי ייתכן שהקשר בין שימוש במעכבי SGLT2 לבין חסר ברזל אינו נובע מהשפעת התרופה עצמה, אלא מגורמים קליניים נלווים. החוקרים ממליצים על אבחון וטיפול בהפרעות במטבוליזם של ברזל בקרב אוכלוסיות בסיכון, בפרט מטופלים עם אי ספיקת לב, ללא תלות בשימוש במעכבי SGLT2.

למקור:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40650338/