מעכבי קוטרנספורטר נתרן-גלוקוז 2 (SGLT2) מפחיתים את הסיכון לאשפוז בשל אי-ספיקת לב בקרב חולים בסיכון גבוה. עם זאת, רוב החולים עם עם מחלת מסתמים, כולל אלה העוברים השתלת מסתם אאורטלי בצנתור (TAVI), לא נכללו בניסויים אקראיים.

ניסוי אקראי ומבוקר זה נערך בספרד, כדי להעריך את היעילות דאפאגליפלוזין (במינון של 10 מ”ג פעם ביום) בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, בחולים עם היצרות אאורטלית, שעברו TAVI. לכל החולים הייתה היסטוריה של אי-ספיקת לב בתוספת לפחות אחד מהבאים: אי-ספיקת כליות, סוכרת, או אי תפקוד ציסטולי של חדר שמאל. התוצא הראשוני היה מורכב: מוות מכל סיבה או החמרה באי-ספיקת לב, שהוגדר כאשפוז או ביקור דחוף, בשנה הראשונה של המעקב. 

סך כולל של 620 חולים הוקצו באופן אקראי לקבל דאפאגליפלוזין ו-637 לקבל טיפול סטנדרטי בלבד לאחר TAVI; לאחר סינון, סך כולל של 1222 חולים נכללו באנליזה הראשונית. אירוע תוצא ראשוני התרחש ב-91 חולים (15.0%) בקבוצת הדאפאגליפלוזין וב-124 חולים (20.1%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (יחס סיכון, 0.72; רווח בר-סמך 95% [CI], 0.55 עד 0.95; P = 0.02). מוות מכל סיבה התרחש ב-47 חולים (7.8%) בקבוצת הדאפאגליפלוזין וב-55 (8.9%) בקבוצת הטיפול הסטנדרטי (יחס סיכון, 0.87; רווח בר-סמך 95% [CI] 0.59 עד 1.28). החמרה באי-ספיקת לב התרחשה ב-9.4% ו-14.4% מהחולים, בהתאמה (יחס תת-סיכונים, 0.63; רווח בר-סמך 95% [CI], 0.45 עד 0.88). זיהומים באיברי המין ולחץ דם נמוך, היו יותר שכיחים, באופן משמעותי, בקבוצת הדאפאגליפלוזין. 

החוקרים הסיקו, כי בקרב מבוגרים עם היצרות אאורטלית שעברו TAVI ואשר היו בסיכון גבוה לאירועי אי-ספיקת לב, דאפאגליפלוזין הביא להיארעות נמוכה יותר, באופן משמעותי, של מוות מכל סיבה או החמרה באי-ספיקת לב, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד. 

Dapagliflozin in Patients Undergoing Transcatheter Aortic-Valve Implantation: Raposeiras-Roubin S et al., N Engl J Med. 2025 Apr 10;392(14):1396-1405.

למקור:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40162639/

דאפאגליפלוזין רשום בישראל: פורסיגה (אסטרה זנקה ישראל) ואנלוגים גנריים