טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 – Semaglutide ו-Liraglutide – מלווה בסיכון מופחת לאשפוזים משנית להפרעת שימוש באלכוהול, בהשוואה לטיפולים תרופתיים מסורתיים כנגד הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
מחקר העוקבה הארצי נערך בין 2006 עד 2023 בשבדיה וכלל למעלה מ-220,000 חולים עם הפרעת שימוש באלכוהול (גיל ממוצע של 40 שנים, 64% גברים). החוקרים אספו נתונים ממאגרי רישום של חולים מאושפזים ומרפאות חוץ, ימי היעדרות עקב מחלה וקצבת נכות, לאורך חציון מעקב של 8.8 שנים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה האפשרית של טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, המשמשים לרוב לטיפול בסוכרת מסוג 2 והשמנת-יתר בחולים עם הפרעת צריכת אלכוהול. התוצא העיקרי היה אשפוזים משנית להפרעת שימוש באלכוהול ותוצאים משניים כללו אשפוזים עקב הפרעת שימוש בחומרים, אשפוזים סומאטיים וניסיונות אובדניים.
מהנתונים עולה כי כ-59% מהמשתתפים נדרשו לאשפוז על-רקע הפרעת שימוש באלכוהול.
בקרב 4,321 המטופלים ב-Semaglutide תועד הסיכון הנמוך ביותר לאשפוזים על-רקע הפרעת שימוש באלכוהול עם ירידה של 36% בסיכון לאשפוזים אלו (יחס סיכון מתוקן של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.50-0.83), כמו גם באשפוזים עקב הפרעת שימוש בחומרים (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.97).
השימוש ב-Semaglutide (יחס סיכון מתוקן של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.90) וב-Liraglutide (יחס סיכון מתוקן של 0.79, רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.91) לווה בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות סומאטיות, לא זוהה קשר בין הטיפול התרופתי ובין הסיכון לניסיונות אובדניים.
תרופות מסורתיות לטיפול בהפרעת שימוש באלכוהול הדגימו יעילות מתונה עם ירידה קלה אך לא-משמעותית בסיכון לאשפוזים על-רקע הפרעת שימוש באלכוהול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעת צריכת אלכוהול והפרעת שימוש בחומרים אינן מטופלות תרופתית באופן מספק, זאת למרות זמינות טיפולים יעילים. עם זאת, יש מקום לטיפולים חדשים מאחר והטיפולים הזמינים כיום אינם מתאימים בהכרח לכלל החולים. Semaglutide ו-Liraglutide עשויות להיות יעילות בטיפול בהפרעת צריכת אלכוהול ודרושים מחקרים קליניים לאישור ממצאים אלו.
למקור:
