חשיפה אימהית לפראצטמול המזוהה בבדיקות דם בטרימסטר שני מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) בילדות, אם כי דרושים מחקרים נוספים בנושא, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology.
החוקרים בחנו את הקשר בין סמנים בדם לחשיפה אימהית לפראצטמול, ADHD בילדות וביטוי גנים ב-307 זוגות אם-ילד ממדגם CANDLE (או Conditions Affecting Neurocognitive Development and Learning in Early Childhood). הם בחנו תוצאים משנית ל-ADHD בביקורי מעקב כאשר הילדים היו בגילאי 8-10 שנים ומדדו רמות פראצטמול ואת המטבוליטים שלו בדם האם.
מהנתונים עולה כי 11 ילדים (17.7% בנים) שנחשפו לפראצטמול ו-21 ילדים (8.6% בנים) שלא נחשפו לפראצטמול בחיים העובריים אובחנו עם ADHD. טיפול תרופתי ל-ADHD תועדה בשמונה ילדים עם חשיפה במהלך ההיריון לפראצטמול וב-13 ילדים ללא חשיפה לטיפול זה.
החוקרים זיהו עדות לפראצטמול בדגימות פלזמה ב-20.2% מהאימהות. בסך הכול, עדות לפראצטמול בדגימות פלזמה בטרימסטר השני לוו בסיכוי מוגבר לאבחנה של ADHD במהלך הילדות (יחס סיכויים של 3.15, רווח בר-סמך 95% של 1.2-8.29) וסיכוי גבוה יותר לטיפול תרופתי ל-ADHD (יחס סיכויים של 5.2, רווח בר-סמך 95% של 1.48-18.28) בהשוואה לאלו שלא נחשפו לתרופה זו. חשיפה לפראצטמול במהלך ההיריון לוותה בעליה של 5.22% בסיכוי ל-ADHD בבנות אך לא בבנים. ממצא זה היה בתיווך עליה בביטוי IGHG1.
החוקרים ממליצים למנהל המזון והתרופות האמריקאי ולסוכנויות אחרות לבחון את העדויות הזמינות אודות חשיפה במהלך היריון לפראצטמול והם מאמינים כי המחקר הנוכחי יעודד השלמת מחקרים נוספים בנושא.
למקור:
