השמנה מפחיתה משמעותית את יעילות טיפול תרופתי מבוסס Febuxostat להפחתת רמות חומצה אורית בדם בגברים עם אבחנה של גאוט, כאשר באלו עם השמנת-יתר שיעורי השגת יעדי הטפול היו נמוכים יותר ושיעור התלקחויות המחלה היה גבוה יותר, בהשוואה לגברים במשקל תקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את התגובה לטיפול ב- Febuxostatבגברים עם אבחנה של גאוט, אשר סווגו לפי קטגוריות מדד מסת גוף: משקל תקין (מדד מסת גוף בטווח 18.5-24), עודף-משקל (מדד מסת גוף בטווח 24-28), או השמנת יתר (מדד מסת גוף של 28 ומעלה).
מהנתונים עולה כי 527 גברים בגילאי 18-70 שנים, אשר טופלו ב- Febuxostat במינון יומי של 20 מ”ג במהלך ארבעת השבועות הראשונים, עם העלאת המינון ל-40 מג ביום במידה ורמות חומצה אורית נותרו מעל 6 מ”ג/ד”ל במהלך ביקורי המעקב כל ארבעה שבועות, השלימו את המחקר.
התוצא העיקרי היה שיעורי השגת רמות חומצה אורית נמוכות מ-6 מ”ג/ד”ל לאחר 12 שבועות טיפול. תוצאים משניים כללו את שיעורי השגת רמות חומצה אורית מתחת ל-5 מ”ג/ד”ל ואת שיעור החולים שנדרשו לטיפול ב- Febuxostat במינון יומי של 40 מ”ג לאחר 12 שבועות.
לאחר 12 שבועות, שיעור נמוך יותר משמעותית של גברים בקטגוריית השמנת-יתר השיגו רמות חומצה אורית נמוכות מ-6 מ”ג/ד”ל (38.9%), בהשוואה לגברים בקטגוריית עודף-משקל (54.2%) ומשקל תקין (63.8%) (p<0.05). בדומה, רק 10.6% מהגברים עם השמנת-יתר לעומת 25.7% מאלו במשקל תקין השיגו רמות חומצה אורית נמוכות מ-5 מ”ג/ד”ל לאחר 12 שבועות (p<0.05).
בגברים בקטגוריית השמנת-יתר ועודף-משקל תועדו שיעורי היארעות מצטברים גבוהים יותר של התלקחות גאוט בהשוואה לאלו במשקל תקין (p<0.05).
גיל מתקדם לווה בעליה בסיכויי להשגת יעדי הטיפול להפחתת רמות חומצה אורית עם Febuxostat, בעוד שמדד מסת גוף גבוה והיסטוריה משפחתית של גאוט הפחיתה את הסיכוי להתלקחות מחלת המפרקים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בגישת טיפול מותאמת אישית לגברים עם השמנת-יתר במטרה למנוע התלקחות גאוט ולהשיג את יעדי חומצה אורית תחת טיפול תרופתי כנגד המחלה הריאומטית.
למקור:
