במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו איך אולינסטטין משפיע על תהליכים דלקתיים במודלים שונים של נזקי איסמכיה-פרפוזיה.

אולינסטטין הדגים תועלת עבור נבדקים שעוברים ניתוח מעקפים בלב (Coronary Artery Bypass Grafting- CABG) בשל סגולות נוגדות דלקת של התכשיר, אך המנגנון בו הוא פועל איננו ידוע.

החוקרים השתמשו בדגימות מנבדקים שעברו ניתוח CABG, מודל עכבר של נזקי איסכמיה ורהפרפוזיה (Ischemia-Reperfusion Injury- IRI) ותרביות תאי אנדותל ממקור מכרסמים על מנת לבחון את הקשר בין אולינסטטין, מערכת קליקרין-קינין (Kallikrein-Kinin System- KKS), הפרעה בתפקוד האנדותל ודלקת ברקמת הלב בתגובה ל-IRI.קשרים אלו נבחנו באמצעות מבדקים קליניים, ניסויים in vivo ו-in vitro וניתוח ריצופי RNA.

תוצאות המחקר הדגימו כי אולינסטטין עיכב את הפעילות של קליקרין ממקור רקמתי, אנזים מרכזי ב-KKS, בתזמון של 24 שעות לאחר ניתוח CABG. ממצאים אלו אוששו גם במודל מכרסם של IRI. תחת תנאים שגרתיים, אולינסטטין עיכב רק את הפעילות של קליקרין ללא השפעה על קולטני ברדיקינין (מסוג B1 ו-B2). אולינסטטין הגן מפני IRI במבדקי in vivo ו-in vitro על ידי עיכוב הפעילות של KKS והפחתת האותות במסלולי האיתות של קולטני B1/B2, כולל ERK/iNOS. פעילות זו הביאה לעליה בתפקוד מחסום האפיתל, הפחתה של בצקת ודלקת, כיווץ שטח האוטם, שיפור בתפקוד הלבבי והפחתה בשיעורי התמותה. עיכוב של קלירקרין והפחתת הביטוי של B1, ללא השפעה על B2, מנע התקה של ERK לתוך גרעין התא מה שהביא להפחתה ב-IRI בתאי אנדותל לבבי ממקור מכרסם.

מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם אולינסטטין מביא להשפעה מגנה על רהפרפוזיה של הלב באמצעות עיכוב ההפעלה של KKS. ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל בטיפול ממוקד כנגד קולטני קליקרין/ברדיקינין על מנת לשפר את התפקוד של תאי אנדותל ובכך לשפר את תוצאים אחר IRI.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16477