במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology אתגרו את הגישה כי כלל התרופות נוגדות-פסיכוזה פוגעות במיקרוביוטה של המעי וגורמות לתופעות לוואי מטבוליות, והציעו כי לורזידון איננו מקושר לתופעות לוואי כאלו.

תרופות אנטי-פסיכוטיות, כגון אולנזפין, מקושרים להפרעה מטבולית המיוחסת לדיסביוזיס של המיקרוביום. הוצע לאחרונה כי מרבית התרופות האנטי-פסיכוטיות פוגעות במיקרוביום של המעי, זאת לאור ממצאים עקביים של תופעות לוואי מטבוליות שמצויות בקרב נבדקים המטופלים עם תרופות אלו. עם זאת, בשונה מאולנזפין, ההשפעות המטבוליות של לורזידון אינן אחידות. מכיוון שכן, במחקר זה החוקרים בחנו את ההשפעה של אולנזפין לעומת לורזידון על המיקרוביוטה של המעי ולבחון השערות מדוע לורזידון לא פוגעת במיקרוביוטה של המעי.

החוקרים השתמשו בחולדות מזן Sprague-Dawley על מנת לבחון את ההשפעה של אולזנפין ולורזידון על המיקרוביוטה של המעי. דגימות דם וצואה נאספו מידי שבוע על פני תקופה של שלושה שבועות על מנת לבחון את השינויים בהרכב המיקרוביוטה של המעי וסמנים מטבולים המקושרים לכך.

תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול עם לורזידון לא השרה עליה משמעותית במשקל או שינויים מטבוליים מהותיים. עוד הודגם כי טיפול עם לורזידון וויסת לטובה את המיקרוביום של המעי באמצעות עליה במספר ממוצע של יחידות טקסונומיות תפקודיות (Operational Taxonomical Units- OTU) ושונות אלפא. ממצא חדש זה מציע כי ישנו מנגנון בו לורזידון מאפשר שימור של התפקוד המטבולי. לעומת זאת, אולנזפין השרה ירידה מובהקת סטטיסטית ב-OTU ממוצע, בשונות הרכב המיקרוביוטה והתרוקנות של עושר חומצות שומן בשרשראות קצרות. דלדול המיקרוביום נמצא במתאם עם הפרעה מטבולית, אשר הביא לעליה של 30% במשקל, ביטוי מוגבר של ציטוקינים מעודדי דלקת ועליה בריכוז טריגליצרידים וסוכר בדם.

מסקנת החוקרים הייתה כי לא כל התרופות האנטי-פסיכוטיות פוגעות במיקרוביוטה של המעי בצורה דומה. ממצאים אלו מדגישים את התועלת האפשרית שיש לתרופות אנטי-פסיכוטיות כגון לורזידון, אשר לא פוגעות במיקרוביוטה, בשליטה על תופעות לוואי מטבוליות של טיפול אנטי-פסיכוטי. יש לבצע מחקרים נוספים על מנת לאשש ממצאים אלו בנבדקים אנושיים ולכוון טיפול מותאם אישית עבור נבדקים עם סכיזופרניה.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16507