במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו האם התכשירים אטוסיבן וקליגוסיבן, חסמים לקולטני אוקסיטוצין בבלוטת הערמונית, מאפשרים הרפייה טובה של הכיווץ הרב-כיווני של בלוטת הערמונית ועשויים לשמש טיפול עתידי עבור הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.

עם העליה בתוחלת החיים, יותר גברים קשישים סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (Benign Prostate Hyperplasia- BPH), מה שמדגיש עוד את הצורך בשיפור הטיפול עבור BPH. אפשרות אחת הקיימת היא שימוש באנטגוניסטים לאוקסיטוצין על מנת להרפות שריר חלק בבלוטת הערמונית, השפעה דומה לחסמים לקולטני אלפא-1 לאדרנלין, הנמצאים בשימוש כיום עבור BPH.

לראשונה, החוקרים השתמשו בהדמייה חיה בשילוב עם שיטות ניתוח חדשות עבור ההדמיות על מנת לבחון את הכיווץ הרב-מימדי של בלוטת הערמונית כדי לקבוע את השינויים בתגובה של הבלוטה לטיפול עם אוקסיטוצין והאנטגוניסטים לאוקסיטוצין, אטוסיבן וקליגוסיבן. רקמה אנושית של בלוטת הערמונית נאספה מנבדקים שעברו כריתה של הערמונית עקב ממאירות של הבלוטה ומנבדקים שעברו כריתה, בגישה דרך השופכה, של רקמה עודפת עקב BPH קשה.

תוצאות המחקר הדגימו כי הרקמות משתי העוקבות הדגימו כיווצים עצמוניים רב-כיווניים, אשר גברו באופן משמעותי לאחר מתן אוקסיטוצין. בהשוואה לאטוביסן שהדגים השפעה חלקית למשך זמן קצר, קליגוסיבן- אשר לו השפעה ממושכת יותר, מנע וסתר באופן יעיל השפעה מכווצת של אוקסיטוצין. יתרה מזאת, קליגוסיבן הפחית לא רק את הכיווצים המיוחסים לאוקסיטוצין, אלא אף הדגים השפעה אינטרינזית מרפה על רקמת הערמונית.

מסקנת החוקרים הייתה כי האנטגוניסט לאוקסיטוצין, קליגוסיבן, עשוי להיות מועמד ראוי לטיפול חדש עבור BPH.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16369