במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו מקרוב את תהליך ההפרשה של בועיות מלאות בקטכולאמינים מתאי כרומפין בבלוטת יותרת הכליה על מנת להבין אילו מרכיבים מניעים או בולמים את תהליך האקסוציטוזה.

אדנוזין טרי-פוספאט (Adenosine Tri-Phosphate- ATP) מצטבר בכמות מרובה בבועיות הפרשה, ומופרשות עם אקסוציטוזה שלהן מתוך תאי עצב ותאים אנדוקריניים. בגרנולות כרומפין המיוצרות בבלוטת יותרת הכליה, ריכוז ATP בתוך הבועית מגיעה עד מעל 100 מילימולר. עם זאת, לא ברור איך כמויות גדולות אלו של ATP תורמות לתהליך האקסוציטוזה.

אירועי אקסוציטוזה בתאי כרומפין מעכברים ובקר נמדדו באמצעות אמפרומטריה של תא בודד. ריכוז ציטוזולי של סידן יוני נמדד בתאים עמוסים Fluo-4. ריכוז יוני סידן מתחת לממברנה נבדק בתאי PC12 שהודבקו עם סמן ייחודי לסידן המקובע לממברנה בשם Lck-GCaMP3. שחרור ATP נמדד באמצעות מערך לוציפרין/לוציפראז. החוקרים השרו הפחתה בביטוי של קולטנים מסוג P2X7 בעזרת RNA התערבותי קצר (sort interfering RNA- siRNA). כניסה של יוני סידן דרך קולטן זה נמדד באמצעות מבנה קולטן P2X7 מצומד ל-GCamp6.

תוצאות המחקר הדגימו כי ATP השרה אקסוציטוזה בתאי כרומפין, בעוד אקטונוקלאוטידאז אפיראז הפחית את תדירות אירועי ההפרשה של בועיות, אשר הושרו על ידי אגוניסט ניקוטיני בשם DMPP (dimethylphenylpiperazinium), רמות גבוהות של אשלגן-כלורי (KCl) או איונומיצין. האגוניסט הפורינרגני BzATP גם השרה תגובת הפרשה אשר הייתה תלויה בריכוז תוך תאי של סידן יוני. A740003, אנטגוניסט לקולטן P2X7, מנע תגובת הפרשה של חומרים המשרים הפרשת הורמונים (secretagogues). אקסוציטוזיס מתאי כרומפין הופחתה כאשר השתיקו את קולטני P2X7 באמצעות siRNA וכן בעכברים עם תאים ללא ביטוי של P2X7. בתאי PC12, DMPP השרה הפרשה של ATP אשר עודד כניסה של יוני סידן לתא דרך קולטני P2X7. עוד נמצא כי BzATP, DMPP ו-KCl אפשרו יצירה של אתרים מיקרוסקופיים של סידן יוני אשר עוכבו על ידי A740003.

מסקנת החוקרים הייתה כי הפעלה אוטוקרינית של קולטני P2X7 מהווה מערכת היזון חוזר חשוב אשר מגביר את קצב ההפרשה של קטכולאמינים מתאי כרומפין על ידי העדפה של יצירת אתרים סמוכי ממברנה עשירים ביוני סידן.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16371