במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו איך סיליבינין מטפל במחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי למרות שהתרופה עוברת מטבוליזם מהיר בכבד.

סיליבינין הינה תרופה הנמצאת בשימוש תדיר עבור טיפול במחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי (non-alcohol fatty liver disease – NAFLD), למרות שהיא עוברת מטבוליזם מהיר על ידי הכבד. מכיוון שכך, במחקר זה החוקרים בחנו איזה תפקיד המעיים משמשים במנגנון הפעילות של סיליבינין.

החוקרים יצרו מודל עכבר של NAFLD על ידי האכלתו עם תזונה עשירה בשומנים (High Fat Diet- HFD). פתלוגיה כבדית נבדקה באמצעות צביעת המטוקסילין ואאוזין ואדום O לצביעת שומן. פיזור רקמתי של סיליבינין זוהה באמצעות טומוגרפיית נוזלים וספקטומטריית מסה (LC-MS/MS). החוקרים גם השתמשו ב-RNA התערבותי קטן (Small Interfering Ribonucleic Acid- siRNA) לצורך השתקת גנים ובפלסמידים להגברת פעילות של גנים אחרים. מערך שקיעה חיסונית של כרומטין ו-PCR כמותני (Chromatin Immunoprecipitation quantitative Polymerase Chain Reaction- ChIP-qPCR) בוצעו לזיהוי רמות אציטליזציה של היסטונים. פקטור שעתוק פיברובלסטי (Fibroblast Growth Factor- FGF) 15 וקולטן פרנסואיד X (Farsenoid X Receptor- FXR; NR1H4) קצר בצורת סיכה ממקור וירוס מקושר לאדנווירוס 9 אשר יוצרו בתהליך הנדסה גנטית היו בשימוש לצורך הפחתת הביטוי של FGF-15 ו-FXR.

תוצאות המחקר הדגימו כי סיליבינין במתן פומי טיפל באופן יעיל ב-NAFLD בעכברים, אך הריכוז הכבדי של התרופה לא היה גבוה מספיק לצורך הפחתה של השומנים שהצטברו בתאי הכבד. טיפול עם סיליבינין העלה באופן סלקטיבי את הביטוי של Fgf-15 באיליום ובמעי הגס של עכברים. כאשר הביטוי של Fgf-15 ירד במעי, ההגנה של סיליבינין על הצטברות שומנים ופגיעה כבדית נעלמה כמעט לחלוטין. סיליבינין יכול להפחית את הפעילות של היסטון דהאצטילאז 2 (Histone Deacetylase 2- HDAC2), להגביר אצטילציה של היסטונים באתר הקדם של FXR, ובעקבות כך להעלות את הביטוי של FGF-15/19 במעי.

מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול פומי עם סיליבינין מעלה באופן סלקטיבי את הביטוי של FGF-15/19 באיליום על ידי הגברת השעתוק של FXR דרך הפחתה בפעילות של HDAC2 ובעקבות כך FGF-15/19 נספג למערכת ההובלה ופועל כנגד NAFLD. המצאות אתר הפעילות של סיליבינין במעי מסבירה את הפער בין הפרמקוקינטיקה והפרמקודינמיקה של סיליבינין.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16431