במחקר שהתפרסם בכתב העת British Journal of Pharmacology בחנו האם טריפטמינים הנמצאים בפטריות הזיה יכולים לחדור את מחסום דם-מוח ולהפעיל קולטנים של סרטונין לצורך השגת השפעה נוגדת דכאון.

הדרישה לפיתוח תרופות נוגדות דכאון חדשות הביאה להערכה מחודשת של הפוטנציאל הטיפולי של תרופות פסיכדליות. מספר טריפטמינים המצויים בפטריות המכילות פסילוסיבין דומות מבחינה כימית לפסילוסיבין. עבודות מוקדמות הציעו כי הם עשויים לחלוק אתרי פעילות אחד עם השני. עם זאת, מעט מחקרים בחנו את ההשפעה הפרמקולוגית וההתנהגותית של שימוש בטריפטמינים אלו.

החוקרים השוו בין ביאוציסטין, נורבאוציסטין וארגינצין לבין פסילוסיבין על מנת לקבוע האם הם עוברים מטבוליזם על ידי אותם אנזימים, חודרים באותו אופן את מחסום דם-מוח, משמשים כקשיר (Ligand) לקולטנים דומים ומשנים אל ההתנהגות של מכרסמים באותה מידה. כמו כן, החוקרים בחנו את היציבות, האחסון המיטבי ותנאי ההעברה של כל תרכובת.

תוצאות המחקר הדגימו in vitro כי כלל התרכובות הדגימו שיעורי דהפוספורילציה דומים על ידי מזרחן בסיסי (Alkaline Phosphatase- ALKP) ומטבוליזם על ידי מחמצן חד-אמיני (Monoamine Oxidase- MAO). בנוסף נמצא כי רק תוצאי דהפוספורילציה של ביאוציסטין ונורביאוציסטין חודרים את מחסום דם-מוח, במידה דומה לתוצר הדהפוספורילציה של פסילוסיבין, פסילוצין. במבדקי הדמיית תאים in vitro ראו כי תוצר הדהפוספורילציה של נורבאוציסטין מפעיל את קולטני הסרטונין, 5-HT_2A, ביעילות דומה לשל פסילוצין ונופסילוצין. מבחינה התנהגותית, רק פסילוסיבין גרם לעוויתות של ראש החולדות, סמן לפעילות פסיכדלית מתווכת 5-HT_2A ולפוטנציאל הזייתי של החומר. עם זאת, בדומה לפסילוסיבין, נורביאוציסטין שיפר תוצאי מבחן שחיה מאולצת. כלל התרכובות גרמו לשינויים מזעריים במדדי בריאות הכבד והכליות, מה שמרמז על בטיחות טובה של הטיפול.

מסקנת החוקרים הייתה כי טריפטמינים טבעיים נוספים, במיוחד נורביאוצין, עשויים לחלוק פוטנציאל טיפולי עם פסילוסיבין, ללא השפעה הזייתית.

למקור:

https://bpspubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bph.16466