במחקר שהתפרסם בכתב העת Clinical Pharmacology and Therapeutics נמצא כי ילדים עם מחלת לב מולדת חמורה סובלים מעיכוב בהבשלה של הכליות ובעקבות כך קצב הפינוי של וונקומיצין בילדים אלו איטי בהרבה משל ילדים בריאים ועל כן ראוי להפחית עבורם את מינון הטיפול המקובל.

על מנת לספק טיפול תרופתי יעיל ובטוח בתינוקות וילדים צעירים יש להתחשב בקצב הגידלה וההתבגרות של איברים שונים. עם זאת, באוכלוסיות מיוחדות, כגון תינוקות עם מחלות מולדות, מידע על אודות תפקוד והבשלה של איברים הינו מועט. ילדים עם מחלת לב מולדת חמורה (Critical Congenital Heart Disease- CCHD) זקוקים לניתוחים רבים המבוצעים בשלבים, כתלות בגיל וחומרת מחלתם. וונקומיצין (Vancomycin- VCM) נמצא בשימוש לטיפול בזיהומים בתר ניתוחיים, עם זאת מתן מינון טיפולי המקובל בילדים (60-80 מ”ג/ק”ג/יום) מסתכם פעמים רבות בחשיפת יתר של ילדים עם CCHD לתרופה. במחקר זה החוקרים אפיינו את תהליך ההבשלה של פינוי VCM בילדים עם CCHD וקבעו את משטר הטיפול המתאים על בסיס מודלים פרמקוקינטיים (Pharmacokinetic- PK) מבוססי אוכלוסין וסימולציות.

במחקר נכללו 1,254 ערכי ריכוז VCM בסרום עבור 152 נבדקים לאחר ניתוח (גיל 3 ימים ועד 13 שנים), לצורך ניתוח אוכלוסין של PK. מודל PK פותח בעזרת מודל דו-תאי בו המשתנים כללו; משקל גוף בקנה מידה אלומטרי, קצב סינון גלומרולרי משוער (estimated Glomerular Filtration Rate- eGFR) וגיל הריון.

תוצאות המחקר הדגימו כי עבור תינוקות עד גיל שנה קצב הפינוי של VCM עמד על 33% מזה של נבדקים ללא CCHD, ועבור ילדים בגילאי 1-2 שנים קצב הפינוי עמד על 40%. ממצאים אלו מדגימים עיכוב בהבשלה הכלייתית של ילדים עם CCHD. ניתוח נתונים מתוך סימולציות הראה כי מתאים יותר להשתמש במינון VCM של 25 מ”ג/ק”ג/יום עבור תינוקות עד גיל שלושה חודשים (eGFR של 40 מ”ל/דקה/1.73מ2), ו-35 מ”ג/ק”ג/יום עבור ילדים מגיל שלושה חודשים ועד שלוש שנים (eGFR של 60 מ”ל/דקה/1.73מ2).

מסקנת החוקרים הייתה כי בתינוקות עם CCHD ישנו עיכוב בהבשלה כלייתית. ייתכן ועיכוב זה נובע מציאנוזיס וירידה בתפוקת הלב. סימולציות מבוססות מודלים זיהו כי ראוי לתת לילדים עם CCHD מינונים נמוכים יותר של VCM ממה שמקובל.

למקור:

https://ascpt.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/cpt.3095