בניסוי קליני רב-מרכזי, אקראי, עם תווית פתוחה, מבוקר אקטיבית, נמצא כי מינון מבוסס גנים של מרקפטופורין (6-Mercaptopurine) הפחית באופן מובהק את השכיחות של דיכוי מח עצם בילדים סינים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) בהשוואה למינון סטנדרטי.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Pharmacology & Therapeutics, החוקרים שאפו לקבוע הנחיות למינון מרקפטופורין מבוסס גנים בילדים סינים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה בסיכון נמוך או בינוני, תוך התייחסות לאתגר של האינדקס הטיפולי הצר של מרקפטופורין. הרעילות של התרופה למח העצם המגבילה את המינון שלה. החוקרים השוו מינון של מרקפטופורין המבוסס על הגן TPMT-NUDT15 למינון סטנדרטי במהלך טיפול תחזוקה.

החוקרים איתרו 88 ילדים סינים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה, שחולקו באופן שווה לשתי קבוצות: האחת קיבלה מינון מבוסס גנים של מרקפטופורין (10 עד 50  מ”ג / מטר²/ יום) והשנייה קיבלה את המינון הסטנדרטי (50 מ”ג/ מטר²/ יום). ההתמקדות העיקרית של המחקר הייתה בשכיחות של דיכוי מח עצם המושרה על ידי מרקפטופורין בעוד התוצאות המשניות כללו תדירות של רעילות בכבד, משך דיכוי מח העצם, לוקופניה, הישרדות ללא אירועים וריכוזים במצב יציב של מטבוליטים פעילים של מרקפטופורין באריתרוציטים.

התוצאות הדגימו ירידה של פי 2.2 בשכיחות של דיכוי מח עצם בקבוצת המינון המבוססת על גנים, תוך שימוש בכ-50% מהמינון הראשוני הסטנדרטי של מרקפטופורין (יחס סיכויים, 0.26, רווח בר סמך 95%, 0.11 – 0.64, P value = 0.003). בנוסף, קבוצה זו הראתה סיכון נמוך יותר באופן מובהק לפתח דיכוי מח עצם הנגרם על ידי תיופורין (thiopurine) ולוקופניה (P value = 0.015 ו-P value = 0.022, בהתאמה), ללא הבדלים מובהקים ברעילות הכבד או בריכוזים במצב יציב של מטבוליטים פעילים באריתרוציטים בין שתי הקבוצות.

החוקרים סיכמו כי מינון המבוסס על הגנים TPMT ו-NUDT15 של  מרקפטופורין יכול להוריד באופן מובהק את הסיכון ללוקופניה בילדים סינים עם לוקמיה לימפובלסטית חריפה, דבר המצביע על צעד מרכזי לקראת רפואה מותאמת אישית בטיפול באוכלוסייה זו.

מקור:

https://ascpt.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/cpt.3061