חולים המטופלים עם מעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון הנושאים את אנטיגן A (סוגי דם A ו- AB) הראו תוצאי שרידות טובים יותר בהשוואה לאלו שאינם נושאים אנטיגן זה, וזאת ללא עדות לרעילות מוגברת

עד כה נערך מחקר מקיף בנוגע למתאם (קורלציה) האפשרי בין סוג דם ומערכת החיסון וכן בנוגע לסיכון לתחלואה בסרטן באוכלוסיית דרום סין. עם זאת, עדיין לא ברור מהו הערך הפרוגנוסטי של סוג הדם והקובעים הגנטיים שלו בהקשר של טיפול עם מעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון (ICI).

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Clinical Pharmacology & Therapeutics’ החוקרים בדקו את הקשרים בין סוג הדם (ABO) וה- single nucleotide polymorphisms (SNPs) שלו מבחינת תוצאי הטיפול עם ICI בקרב 370 חולי סרטן שעמדו בקריטריוני ההכללה. החוקרים הפיקו את סוג הדם מה-SNPs האחראים לקביעת סוג הדם.

מתוצאות החוקרים עולה כי בעוקבת הגילוי (discovery cohort) (N = 168), נשאי אנטיגן A (סוגי דם A ו-AB) הציגו תקופה ממושכת יותר של שרידות ללא התקדמות (PFS; יחס הסיכונים, 0.58; רווח בר-סמך של 95% 0.94-0.34). תוצאות האסוציאציה מהדם שמקורו ב-SNP תאמו לאלו שנמצאו בסוג הדם שנמדד.

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי בעוקבת התיקוף (ולידציה) (N = 202), אנליזת רגרסיית קוקס הדגימה כי נשאי האנטיגן A (נשאי גנוטיפ rs507666 AA+GA) חוו PFS ממושכת יותר באופן מובהק בהשוואה לאלו שלא נשאו את האנטיגן A (יחס הסיכונים, 0.61; רווח בר-סמך של 95%, 0.40–0.93). לפיכך, נצפתה PFS ממושכת יותר בקרב נשאי אנטיגן A (P value = 0.003, יחס הסיכונים, 0.60; רווח בר-סמך של 95%, 0.44-0.84). זאת ועוד, נשאי הפלוטיפ (haplotype) 2 (rs507666 GA ו-rs659104 GG) הראו הן PFS ממושכת יותר והן שרידות כוללת משופרת. החוקרים מציינים כי נוכחות אנטיגן A לא נקשרה עם התרחשותן של תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, ולא עם רעילות של איבר ספציפי.

לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי נשאי אנטיגן A לא חוו היארעות גבוהה יותר של תופעות לוואי הקשורות למערכת החיסון, וזאת במקביל ליעילות אימונותרפית טובה יותר.

למקור: https://doi.org/10.1002/cpt.3140