חולים שאובחנו עם נזק כבדי כתוצאה משימוש בתרופות (DILI) והייתה להם היסטוריה של אלרגיה לתרופות הראו סיכון גבוה יותר לתמותה הקשורה לכבד בהשוואה לאלו ללא רקע של אלרגיה דומה
ההשפעה של אלרגיות קודמות לתרופות (PDA: prior drug allergies) על המאפיינים הקליניים והתוצאים של חולים המפתחים נזק כבדי אידיוסינקרטי כתוצאה משימוש בתרופות (DILI: drug-induced liver injury) עדיין אינה ברורה דיה.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Pharmacological Research’ מטרת החוקרים הייתה להעריך את ההתייצגות הקלינית והתוצאים של חולים שאובחנו עם DILI, וזאת בהתבסס על נוכחותה או היעדרה של PDA. כמו כן, החוקרים בדקו את הקשר בין התרופות האחראיות ל-DILI לבין האלרגיה.
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה על עוקבת מקרי DILI מתוך מרשם ה-DILI בספרד. לצורך בחירת המשתנים השתמשו החוקרים ב- Bootstrap-enhanced least absolute shrinkage operator procedure, ומודל לוגיסטי מרובה משתנים שימש לצורך חיזוי תוצאים גרועים בעקבות DILI.
מנתוני החוקרים עולה כי מתוך 912 מקרים שאובחנו עם מאורע ראשון של DILI, ל- 61 (6.7%) היה תיעוד של PDA. חולי ה- PDA היו מבוגרים יותר (p=0.009), בעלי רמות גבוהות יותר של aspartate aminotransferase (AST) (p=0.047), ספירת טסיות נמוכה יותר (p=0.011), וכן הראו שיעורי תמותה גבוהים יותר הקשורים לכבד, וזאת בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של אלרגיות לתרופות (11% לעומת 1.6%, p < 0.001). כמו כן, נמצא כי פניצילין הייתה התרופה השכיחה ביותר אשר נקשרה עם PDA בחולי DILI (32%).
עוד עולה מתוצאות החוקרים כי שימוש במודל הכולל את המשתנים PDA, סיווג מבוסס nR של הפגיעה הכבדית, מין נקבה, AST, ערך הבילירובין הכולל, וספירת הטסיות הראה יכולת טובה בניבוי תוצא גרוע בחולים ממרשם ה-DILI הספרדי (אזור מתחת לעקומת ה- ROC 0.887; רווח בר-סמך של 95% 0.794 – 0.981) וה- LATINDILI Network (אזור מתחת לעקומת ה- ROC 0.932; רווח בר-סמך של 95% 0.884 – 0.981).
החוקרים מסכמים כי על סמך ממצאיהם, קיים צורך כי מטופלים עם חשד ל-DILI יעברו סקירה ל- PDA, וזאת משום שהחולים הללו ידרשו ניטור צמוד לאיתור מוקדם של החמרה במהלך הקליני.
למקור:
