אנליזה על מסד הנתונים של ה- FDA העלתה תופעות לוואי אפשריות נוספות של סקיטוזומאב גוביטקאן, הניתן לסרטן השד ולקרצינומה של תאי המעבר. בין היתר, גברים נטו להזדקק יותר לאשפוזים
סקיטוזומאב גוביטקאן (SG) נמצאת בשימוש נרחב כטיפול בסרטן השד ובקרצינומה של תאי המעבר (urothelial carcinoma), אך זמינות המידע בנוגע ל- AEs של הטיפול עודנה מוגבלת.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Clinical Pharmacology & Therapeutics’ החוקרים בדקו את ה-AE בעקבות הטיפול עם SG באמצעות כריית מידע ממסד הנתונים של ה- FDA adverse event reporting system (FAERS). החוקרים העריכו את הקשר בין הטיפול עם SG לבין תופעות הלוואי (AEs) באמצעות ה- information component (IC). בנוסף, החוקרים ערכו אנליזה רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים עבור כל האותות (signals) שאותרו על מנת לבדוק את גורמי הסיכון הנקשרים עם תופעות לוואי המובילות לאשפוז.
החוקרים אחזרו בסך הכל 1,884 דיווחים הקשורים לטיפול עם SG, ו- 114 אותות של AE הכוללות 20 מערכות. משך הזמן החציוני עד להופעת ה- AEs היה סביב 6-7 ימים לאחר התחלת הטיפול עם SG, כאשר למעלה מ- 80% מה- AE התרחשו בתקופה של 30 יום.
באנליזה של תתי-קבוצות הודגם כי 14 אותות דווחו בגברים ו-110 בנשים. כמו כן, 58 אותות דווחו בחולים מתחת לגיל 65 אשר טופלו עם SG, 59 אותות בחולים מעל גיל 65, ו-31 אותות נמצאו בשתי הקבוצות. אנליזה מרובת משתנים הדגימה כי מין גברי והמצאות של קוליטיס, פנאומוניטיס, חום נויטרופני, חום, אלח דם, התייבשות, ושלשול היו גורמי הסיכון אשר הובילו לאשפוז, עם AUC של 0.89. זאת ועוד, אנליזת רגישות הדגימה חוסן טוב למחקר.
החוקרים מסכמים כי זוהי האנליזה הרטרוספקטיבית הראשונה המבוססת על FAERS לסקירת בטיחות הטיפול עם SG. עוד מוסיפים החוקרים כי ממצאיהם מדגישים את הצורך לעקוב מקרוב אחר אירועים חרגים כגון נויטרופניה, שלשול, קוליטיס ואלח דם במהלך הטיפול עם SG.
למקור:
