בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה הודגם כי ספירולינה סייעה בהפחתת כולסטרול ה- LDL והטריגליצרידים, ומנגד שיפרה את רמות הכולסטרול HDL בקרב המשתתפים
תחלואה קרדיווסקולרית (CVD) מהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים ברחבי העולם. דיסליפידמיה מוגדרת כאחד מגורמי הסיכון הסיבתיים העיקריים ל-CVD הניתנים לשליטה באמצעות שינוי אורח חיים, הכולל התבססות על תזונה בריאה, המכילה מזון פונקציונלי.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת ‘Pharmacological Research’, מטרת החוקרים הייתה לסכם את הנתונים בנוגע להשפעות של ספירולינה על פרופיל השומנים, כפי שנצפו בעבר במסגרת ניסויים אקראיים מבוקרים.
לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במסדי הנתונים MEDLINE, Scopus, Clarivate Analytics Web of Science ומאגרי המידע של Cochrane Library על מנת לאתר התערבויות קליניות שפורסמו עד לחודש ינואר 2023, במסגרתן נבדקה ההשפעה של תיסוף ספירולינה על פרופיל השומנים בסרום של המשתתפים.
תוצאות האנליזה, המבוססת על נתוניהם המאוגמים של 20 מחקרים (23 זרועות ו-1,076 משתתפים) הצביעו על כך שהתערבות עם תיסוף ספירולינה הובילה להפחתה מובהקת של ה- LDL-C (SMD: 0.6-, רווח בר-סמך של 95% 0.2-, 0.9-, P<0.05), של הכולסטרול הכולל (SMD: 0.6-, רווח בר-סמך של 95% 0.2-, 0.9-, P<0.05) ושל הטריגליצרידים (SMD: 0.6-, רווח בר-סמך של 95% 0.2-, 0.9-, P<0.05). בנוסף, ההתערבות הובילה לעלייה מובהקת בערך ה- HDL-C (SMD: 0.3, רווח בר-סמך של 95% 0.0, 0.6, P<0.05).
לסיכום, ממצאי הסקירה ומטא-האנליזה אותן ערכו החוקרים מדגימים כי התערבות עם ספירולינה הובילה לשיפור פרופיל השומנים בסרום, וזאת בדמות הפחתה בערכי הכולסטרול הכולל, ה- LDL-C והטריגליצרידים, בשילוב עם עלייה בערכי ה- HDL-C.
למקור:
