רטינופתיה סוכרתית מתייצגת כסיבוך מעוור ומקשה של סוכרת. כמו כן, טיפולים המשמשים קו ראשון לרטינופתיה סוכרתית מתקדמת הדגימו תופעות לוואי עיניות בחלק מהמטופלים. גינזנוסיד dR (Ginsenoside Rd), מרכיב פעיל המבודד מ-Panax notoginseng ו-P. ginseng, הדגים פעילויות עוצמתיות ומגוונות מבחינה נוירו-הגנתית, אנטי סרטנית ואנטי דלקתית. עם זאת, האפקטים ההגנתיים מבחינה וסקולרית כמעט ולא תוארו.

במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Pharmacological Research בחנו החוקרים את האפקט המגן מבחינה וסקולרית של גינזנוסיד dR מפני פגיעה אנדותליאלית עם דגש על האינטראקציה של AMPK/SIRT1.

תוצאות המחקר הראו כי גינזנוסיד dR הביא לקידום השפעול של AMPK וביטוי של SIRT1. מעבר לכך, נמצא כי גינזנוסיד dR חיזק את האינטראקציה בין AMPK ו-SIRT1 באמצעות העלאת רמות NAD+/NADH ודה-אצטילציה של LKB1 בתאי אנדותל. יתרה מזאת, גילו החוקרים כי גינזנוסיד dR הפך את האקטיבציה תלוית גלוקוז גבוה של NOX2, עקה חמצונית, חוסר תפקוד מיטוכונדריאלי ואפופטוזיס של תאי אנדותל באופן שתלוי AMPK/SIRT1. עוד נמצא בגוף חי כי היפרגליקמיה הביאה לאובדן של תאי אנדותל ונזקי רשתית אחרים, אפקט אשר תוקן לאחר מתן גינזנוסיד dR, זאת באמצעות שפעול של AMPK ו-SIRT1. הגברת האינטראקציה בין AMPK ו-SIRT1 באמצעות גינזנוסיד dR ויסתה באופן מועיל את העקה החמצונית והאפופטוזיס, ובכך הביאה להקלה בנזק הווסקולרי בעקבות סוכרת.

ממצאים אלו תומכים את המידע מהפיתוחים הקליניים של התערבויות באמצעות גינזנוסיד dR ומספקים גם תימוכין לכך שגינזנוסיד dR מניב גם אפקט מגן מבחינה וסקולרית לרטינופתיה סוכרתית מוקדמת.

מקור:

Tang K. et al. Pharmacological Research (2022).

https://doi.org/10.1016/j.phrs.2022.106123

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1043661822000688