על אף שאנתרציקלינים כגון דוקסורוביצין (DOX) הם סיבה משמעותית לאי ספיקת לב עקב קרדיו-טוקסיות, הם עדיין טיפולים מאוד יעילים נגד סרטן ובשימוש הנרחב ביותר כיום. למרות מאמצים נרחבים שנעשים על מנת לצמצם תופעות לוואי לבביות כתוצאה משימוש באנתרציקלינים, לא נרשמו הישגים משמעותיים בתחום.

במחקר זה בדקו החוקרים את ההשפעה של המנגנון של SNX17 על הרעלה לבבית כתוצאה משימוש ב-DOX. החוקרים מצאו ש-SNX17 היה מבוטא בחסר בקרדיומיוציטים אשר טופלו ב-DOX הן במבחנה והן בגוף חי. כמו כן, מצאו החוקרים כי טיפול עם DOX והתערבות ב-SNX17 יחד, הביאו לנזקים כבדים יותר במיוציטים חדריים של עכברושים ילודים. בנוסף, הדגימו התוצאות כי עכברושים עם חסר ב-SNX17 הציגו רגישות יתרה לפגיעות לבביות כתוצאה משימוש משימוש ב-DOX שכללו נזק למיוקרד ופיברוזיס, התכווצות לקויה ומוות לבבי. חקר המנגנון מצא כי SNX17 פעל הדדית עם LMOD2, המשמש כרגולטור מפתח של אורך הפילמנט הדק בשרירים, דרך דומיין ה-C-TERM. במסגרת המחקר החוקרים מצאו כי חסר ב-SNX17 הביא להחמרה של הפרעה בתפקוד הסיסטולי בעקבות נטילת DOX דרך דגרדציה לקויה של  של LMOD2 במסלול הליזוזומלי.

לסיכום, במחקר אשר בדק את תפקיד SNX17 בהגנה על הלב בעת נטילת אנתרציקלינים, מצאו החוקרים כי ל-SNX17 תפקיד חשוב בהגנה על הלב מפגיעה הנגרמת מנטילת DOX. מציאה זו מהווה מטרה אטרקטיבית הן לטיפול בפגיעה לבבית כתוצאה מ-DOX, והן לטיפול מניעתי כנגד הפגיעה.

מקור:

Zhang Y et al. (2021). Pharmacological Research.
https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105642