הידרומורפון אפידורלי יכול להיות שימושי בשיכוך כאבים במיילדות כיוון שיש צורך באופיואיד יותר מסיס במים מאשר סופנטניל או פנטניל עם אפקט שיכוך מוארך. לפי הידע כיום, הפרמקוקינטיקה של הידרומורפון אפידורלי במנה בודדת לא הוערך ביולדות.

במחקר הפיילוט הזה נכללו 7 יולדות בריאות אשר קיבלו מנה בודדת של הידרומורפון אפידורלי עבור כאבי הלידה.
יולדת אחת קיבלה 1.5 מיליגרם, שתי מנות של 0.75 מיליגרם ו-4 מנות של 0.5 מיליגרם של הידרומורפון הידרוכלורידי. המינון הופחת לאור בחילה וגרד. האפקט של הדירומורפון, תופעות הלוואי והריכוז בפלזמה הוערכו. חשיפת הילוד לתרופה הוערכה על ידי לקיחת דם מהורידים והעורק הטבורי של הילוד בכדי להעריך את ריכוז האופיואיד בזמן הלידה. תוצאי הילודים הוערכו באמצעות סולם אפגאר וניקוד נוירולוגי אדפטיבי (NACS).

כל המטופלות קיבלו בנוסף מנות של לבובופיבקין (לפי בקשת היולדות). היולדות ביקשו את המנה הראשונה בחציון של 163 דקות (טווח של 19-303 דקות) לאחר מתן הידרומורפון. סך של 12 תופעות לוואי הקשורות לאופיואידים דווחו על ידי 7 יולדות. כל תוצאי הילודים היו נטולי אירועים מיוחדים. תפוצת ההידרומורפון ופינויו לאחר מנה אפידורלית אחת היו דומים לאלו שדווחו עבור נשים לא הריוניות לאחר מתן הידרומורפון תוך ורידי, אך יש צורך במחקר נוסף על מנת לאשר את המסקנה.

לסיכום, המינון האופטימלי של הידרומורפון עבור שיכוך כאב כתוצאה מצירי לידה מצריך הערכה נוספת.

מקור:

Terhi Puhto et al. (2020). European Journal of Clinical Pharmacology.
https://doi.org/10.1007/s00228-020-02880-6