אנדומטריוזיס הינו מצב שכיח הפוגע בכ-10% מהנשים בגיל הפוריות. ההתייצגות הקלינית של אנדומטריוזיס הינה רחבה ונעה בין נגעים פריטוניאליים שטחיים, ציסטות שחלתיות (אנדומטריומות) ונודולים הגורמים לצלקות והידבקויות בחלל הבטן.

הפתופיזיולוגיה של אנדומטריוזיס הינה מורכבת ומושפעת מגורמים אנדוקריניים, אימונולוגיים ודלקתיים. קיימות סברות שונות לגבי האתיולוגיה להתפתחות המחלה ובכלל זה וסת רטרוגרדית, מטפלזיה קולאומית והתפשטות גרורתית של כלי דם ולימפה.

אנדומטריוזיס הינו מצב קשה לאבחון גם כיום. לא קיימים סמנים ביולוגיים לאבחנת או שלילת המחלה ומיקומם התוך-בטני של הנגעים בשילוב עם גודלם הקטן גורם לכך שהבדיקה האבחנתית לאנדומטריוזיס הינה לפרוסקופיה. בנוסף, ניתן לזהות אנדומטריומות בצורה טובה על ידי בדיקת תהודה מגנטית או על-קול טרנס וגינלי (עם רגישות וסגוליות של 90%).

הטיפולים הקיימים כיום לכאבים הנגרמים כתוצאה מאנדומטריוזיס מתמקדים בדיכוי אסטרוגן מקומי או סיסטמי, עיכוב פרוליפרציית רקמה ודלקת או שניהם. גלולות למניעת היריון המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון או פרוגסטין בלבד משמשות כטיפול קו ראשון נפוץ לדיסמנוריאה וכאבי אגן כרוניים. תרופות אגוניסטיות ל-GnRHי(gonadotrophin releasing hormone) משמשות כטיפול קו שני אשר מפחית רמות אסטרוגן סיסטמיות. טיפול זה כרוך בתופעות לוואי דמויות הפסקת וסת כדוגמת אובדן צפיפות עצם אך ניתן להפחית את השפעתן של תופעות לוואי אלו על ידי נטילה של אסטרוגן במינון נמוך.

אלגוליקס הינה התרופה הפומית הראשונה הפועלת במנגנון של אנטגוניזם ל-GnRH ומאושרת לטיפול בכאב אגני הקשור באנדומטריוזיס. המתן הפומי של אלגוליקס מאפשר מתן מינונים מותאמים אישית וממצאים ממחקרי עבר מדגימים כי לתרופה השפעה תלויית מינון על צפיפות עצם. תרופות אנטגוניסטיות נוספות ל-GnRH נמצאות כעת בפיתוח.

מעכבי ארומטאז מהווים קבוצה נוספת של תרופות לטיפול באנדומטריוזיס אך טיפול ארוך טווח עם תרופות אלו מוגבל לאור תופעות לוואי כדוגמת אובדן צפיפות עצם, גלי חום ועליה בשיעור הריונות מרובי עוברים. בנשים הסובלות מכאבים עמידים לטיפולים התרופתיים ניתן לשקול טיפול ניתוחי שמטרתו הסרה של רקמת האנדומטריוזיס.

לאור ההימצאות הגבוהה של אנדומטריוזיס והשפעתה על היבטים בריאותיים שונים יש צורך בשיפור המודעות, החינוך והטיפולים הקיימים למצב זה.

מקור:

Zondervan, K.T. et al. (2020) NEJM. 382,  1244