ניסויים קליניים רנדומליים במטופלים עם שבץ איסכמי אקוטי דיווחו על כך שעבור כל שעת עיכוב בטיפול אנדו-וסקולרי (endovascular treatment, EVT), הסיכוי לפעילות עצמאית יורד ב-3.4%. ייתכן כי ממצאים אלו אינם מוכללים לפרקטיקה הקלינית עקב תנאי כניסה נוקשים למחקרים אלו. לכן, מטרת החוקרים במחקר זה הינה להעריך את הקשר בין הזמן עד קבלת EVT והתוצאים הפונקציונליים בפרקטיקה הקלינית היומיומית.
רישום ה-MR CLEANי(Multicentre Randomized Clinical Trial of Endovascular Treatment for Acute Ischemic Stroke in The Netherlands) הינו מחקר תצפיתי, פרוגרסיבי מתמשך בכל המרכזים המבצעים EVT בהולנד. החוקרים ניתחו סטטיסטית את הנתונים של מטופלים שטופלו בין מרץ 2014 ויוני 2016. בניתוח הסטטיסטי הראשוני החוקרים העריכו את הקשר בין הזמן מתחילת השבץ עד לתחילת ה-EVT והזמן מתחילת השבץ עד להחזרת זרימת הדם עם תוצאים פונקציונליים (שנמדדו על ידי מדד Rankin מותאם) על ידי רגרסיה לוגיסטית אורדינלית.
החוקרים בחנו 1,488 מטופלים עם שבץ איסכמי אקוטי שעברו EVT. זמן מוגבר עד לתחילת ה-EVT נמצא כקשור לתוצאים פונקציונליים גרועים יותר (יחס סיכויים מותאם, 0.83 פר שעה; רווח בר-סמך 95% 0.77-0.89) ו-2.2% עליה בתמותה. כל שעה מתחילת השבץ להתחלת ה-EVT גרמה לירידה של 5.3% בסבירות לפעילות עצמאית (מדד Rankin מתואם, 0-2). ב-742 מטופלים עם החזרת זרימת דם מוצלחת, כל עליה של שעה מתחילת השבץ עד להחזרת זרימת הדם נמצאה כקשורה לירידה של 7.7% בסבירות לפעילות עצמאית.
לסיכום, הזמן ל-EVT עבור שבץ איסכמי אקוטי בפרקטיקה הקלינית נמצא כקשור לתוצאים פונקציונליים. הנתונים במחקר זה מצביעים על כך שקשר זה עשוי להיות אף חזק יותר מכפי שהוצע במחקרים קודמים, רנדומליים ומבוקרים, על אוכלוסיית מטופלים נבחרת. ממצאים אלו מדגישים כי התוצאים הקליניים של EVT עשויים להיות משופרים באופן ניכר על ידי קיצור הזמן עד לקבלת הטיפול.
מקור:
