מטרת מחקר זה הייתה להעריך את היעילות, הבטיחות והנסבלות של אוקרליזומאב בשימוש קליני במרכז הפניות גדול המטפל בטרשת נפוצה (MS). מחקר זה העריך את היישומיות של מידע ממחקרים קליניים הנוגע לאוקרליזומאב בשימוש קליני.
המחקר בוצע כמחקר עוקבה פרוספקטיבי אורכי. המשתתפים זוהו באמצעות מידע מרישומים רפואיים ממוחשבים. לצורך הכללה במחקר, המשתתפים היו בגילאי 18-75, התחילו טיפול עם אוקרליזומאב לאחר אישור הרשויות הרגולטוריות ובוצע אחריהם מעקב של שישה חודשים לפחות לפני התחלת הטיפול. כמו כן, כלל המשתתפים היו בעלי אבחנה וודאית של טרשת נפוצה. בוצע איסוף של מידע דמוגרפי, מהלך המחלה, משך המחלה, טיפולים משני מהלך מחלה קודמים, מידע הנוגע לבדיקות תהודה מגנטית, מידע מעבדתי, תופעות לוואי הקשורות לעירוי, תופעות לוואי במהלך הטיפול, תפקוד נוירולוגי מכומת ותוצאים מדווחי מטופלים.
במאמר זה החוקרים מדווחים על תוצאות מ-90 מטופלים ראשונים אך בהמשך יש צפי למעל 400 משתתפים ו-281 קיבלו עירוי ראשון במועד כתיבת המאמר. 60% מהמשתתפות היו נשים עם גיל חציוני של 45 ומשך מחלה חציוני של 11 שנים. ל-56% מהמשתתפות הייתה מחלה מסוג התקפי-הפוגתי, ל-31% מחלה מסוג שניונית-מתקדמת ול-13% מחלה מסוג ראשונית-מתקדמת. ל-13% מהמשתתפות היו חזרות מחלה בעבר, ל-32% לזיות חדשות או עוברות האדרה בבדיקת תהודה מגנטית ול-98% טיפול קודם עם טיפולים משני מהלך מחלה. ל-19% מהמשתתפות היו תופעות לוואי קלות הקשורות בעירוי. מתוך 52 מטופלות עם זמן מעקב של 3 חודשים לאחת היה זיהום קשה (אורוספסיס), לארבע זיהומים בינוניים (דלקת בדרכי השתן, סינוסיטיס, קנדידה פומית) ולאחת הרפס זוסטר. שאר תופעות הלוואי היו קלות. לאף אחת מ-52 החולות עם זמן מעקב של שלושה חודשים לא הייתה חזרת מחלה.
המטופלות במחקר זה היו דומים למטופלות ממחקרים קליניים אך עם משך מחלה ארוך יותר. בעבודה זו נצפו פחות תופעות לוואי הקשורות בעירוי לעומת המחקרים הקליניים. סוגי תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול היו דומות אך זמן המעקב לא היה מספק על מנת להשוות תדירויות. במהלך שלושת החודשים הראשונים, לא נצפו מטופלות עם עדות קלינית או הדמייתית לפעילות מחלה.
מקור:
