מטופלים רבים במצב קשה חשופים לאופיואידים ובנזודיאזפינים במינונים גבוהים למשך זמן ממושך וכאשר מפסיקים תרופות אלו הם מצויים בסיכון לתסמיני גמילה איאטרוגנים. למרות שתסמונת זו קשורה בתוצאים פחות טובים במטופלים קשים ישנן מעט ראיות המכווינות את הטיפול במצב זה ומניעתו. סקירה שיטתית זו בחנה את התדירות, גורמי הסיכון והתסמינים של גמילה איאטרוגנית מאופיואידים ובנזודיאזפינים בילודים, ילדים ומבוגרים במצב קשה.

סקירת הספרות בוצעה באמצעות סריקה של מאגרי המידע ubMed, Medline, EMBASE, Cochrane Central Register of Controlled Trials, Cochrane register of systematic reviews, DARE, CINAHL, Trip database, CMA infobase ו-NICE מהקמת המאגרים ועד פברואר 2018. החוקרים כללו עבודות שדיווחו על תדירות, גורמי סיכון ותסמינים של גמילה איאטרוגנית מאופיואידים ובנזודיאזפינים במטופלים קשים. מחקרים מכל הסוגים נכללו בעבודה פרט לתיאורי מקרה וסדרות מקרים. לא נכללו מחקרים שעסקו בתסמונת גמילה בילודים, גמילה מאלכוהול ותסמיני גמילה לאחר שימוש כרוני באופיואידים ובנזודיאזפינים. שני סוקרים עצמאיים יישמו את קריטריוני ההכללה והוצאה מהעבודה. זוגות של סוקרים עצמאיים שלפו את המידע והעריכו את המתודולוגיה של המחקרים באמצעות שיטות מקובלות.

החוקרים זיהו 21,866 ציטוטים ו-153 מאמרים מלאים אשר הוערכו לקריטריוני ההכללה. 34 מחקרים הוכללו בעבודה. רובם היו תצפיתיים ומיעוטם בוצעו במבוגרים. במחקרים פרוספקטיביים, גמילה משולבת נצפתה ב-7.5%-100% מהמטופלים הפדיאטריים וב-16.7%-55% מהמטופלים המבוגרים. תסמיני גמילה לא תוארו היטב. גורמי סיכון כללו מינון מצטבר גבוה ומתן ממושך של אופיואידים ובנזודיאזפינים.

החוקרים מסכמים כי תסמיני גמילה איאטרוגנים הינם נפוצים במטופלים במצב קשה אשר קיבלו מינונים קבועים של אופיואידים ובנזודיאזפינים במשך יותר מ-72 שעות. יש צורך במחקרים גדולים יותר ובמיוחד במבוגרים במצב קשה על מנת להגדיר תסמונת זו ואת תסמיניה באופן טוב יותר.

מקור:

Duceppe, M. et al. (2019) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics. 44(2), 148
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jcpt.12787